חידושי אגדות על סנהדרין צה.

ואמר ו' שמות יש לארי כו'. ונ"מ לפרושי קרא כדהכא א"נ למקח וממכר כמ"ש כה"ג גבי ז' מיני ארזים הן כו' במסכת ב"ב:

מעונה של נוב כו'. לפי שי' השבטים גלו בעון פקוד פקדתי בעון העגל ועגלי הזהב שעשו כמפורש במקרא אבל ב' השבטים יהודה ובנימין לא היו בכלל עון עגלי הזהב אבל היה להם עון ביטול העבודה בכמה מלכיות שהיא עונו של נוב שהרגו הכהנים ובטלו העבודה בנוב ואותו עון עמד להם בפרט לב' שבטים הללו שע"י ב' מלכיות שלהם נעשה הריגת הכהנים כי דוד מיהודה היה הגורם וכדאמרינן לקמן שהיה נענש דוד ע"ז וישבי בנוב גו' שבא על עסקי נוב ושאול מבנימין הוא צוה להרגם וע"כ נשתייר אותו עון על אלו ב' שבטים והיה נחרב הבית אז בעון זה לולי תורתו של חזקיה וסייעתו כדלעיל:

הלא דא היא קרתא דירושלים כו' כל זה כמו שהוא לשון ת"י בספר ישעיה ע"ש:

בת דינא כו'. ע"ד צדק ילין בה שאפשר שימצא אח"כ מלמד זכות וסניגור כן היה במעשה הזה שאותו היום היה עדיין מדת הדין ועון נוב מקטרג ואח"כ היה להם מלמדי זכות וסנגורין להנצל כמו שמפורש בענין בתפלתו של חזקיה ודברי ישעיה אליו:

מאי וישבי בנוב כו'. לפי שאחר זה גבי סף אשר בילדי הרפה וגבי גלית שנהרגו גם כן כתיב בגוב בגימ"ל והכא גבי ישבי כתיב בנוב בנו"ן ודרשו מאי וישבי בנוב בנו"ן ולמה שינה הכתוב מאי בעי בנוב אלא שזה בא להכות דוד כדכתיב ויאמר להכות דוד על עסקי נוב: ופרש"י הרפה היינו כמו ערפה עכ"ל ובפ' משוח מלחמה ח"א הרפה שמה ולמה נקרא שמה כו' ומתוך ד' דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאה ממנה ד' גבורים כו' ע"ש ומ"ש רצונך יכלה זרעך כו'. ר"ל שיכלה זרעך כמו שכלה זרע הכהנים כדלקמן ע"י שהצלת עצמך ולא נמסרת ביד שאול אויבך או שתמסר ביד אויב שע"י שלא נמסרת ביד אויב דהיינו ביד שאול כלה זרעם של אלו. ואמר דנפק לשכר ביזאי עיין ברש"י ובערוך בערך שכר פי' שכר מלשון רשת כמו שכר אגמי נפש וביזאי נץ בלשון ישמעאל כלומר לצוד חיות ועופות ע"ש. ואמר אתא יונה אטריף כו'. שנאמר כנפי יונה נחפה וגו' בכמה מקומות מפורש הדמיון ליונה שאינה מזדווגת רק לבת זוגה ואמר כנפי יונה גו' כן מעשה ידי ישראל נחפו במצות ובמעשים טובים וע"כ טרפה היונה זו בכנפיה:

א"ל א"ה סייע בהדאי מיד ויעזור לו גו' וימיתהו וחרב אין ביד דוד במה עזרו כו'. כך היא הגירסא בילקוט ואינו מובן דמאי קושיא וחרב אין ביד דוד במה עזרו ואימא ביד אבישי הוה חרב שבו עזרו להמית הפלשתי וי"ל דמלת עזר בכ"מ נופל שהנעזר ג"כ מציל עצמו אלא שלא יוכל להציל עצמו רק בעזר העוזר וז"ש וחרב אין ביד דוד וא"כ במה עזרו שהרי הנעזר לא היה לו חרב להציל עצמו שיפול בו לומר שעזרו העוזר ומסיק שעזרו בתפלה שהנעזר דוד ג"כ היה מציל עצמו בתפלה להפוך אותה אלא שלא היה יכול שאין חבוש כו' וע"ז עזרו אבישי בתפלה להפכה ועוד יש כמה לשונות אחרים בהאי עובדא בילקוט ע"ש ורובו של האי עובדא אינו מפורש בקרא אבל הוא מגמ' ואמר כי אדכרו ליה שמיה דאימיה כחש כו' היינו דאדכריה ליה שמתה אבל עיקר חסר מן הספר והל"ל כדאדכרו ליה דמתה וי"ל דר"ל כדאדכרו ליה שמה ערפה שהוא ע"ש גנאי כדאמרינן בסוטה שנקראת ערפה ע"ש שהכל ערפוה כו' בזה כחש חיליה כו' ואמר היינו דכתיב אז נשבעו גו' ולא תכבה את נר ישראל ר"ל שיותר יש לחוש שלא תמסר ביד אויב משיכלה זרעך שבמסירתך ביד אויב תכבה נר ישראל ע"ש המלכות או ע"ש תורה ומצות שהיו בו שנאמר כי נר מצוה גו' וק"ל:

אליעזר עבד אברהם דכתיב ואבא היום אל וגו'. כפי' רש"י בחומש דמלת היום מיותר לדרשה דהיום יצאתי והיום באתי וק"ל:

יעקב אבינו דכתיב ויצא יעקב וגו'. מבואר בפרק גיד הנשה בחדושנו: