חידושי אגדות על סנהדרין צד:

כתיב מרום קיצו כו'. עיין פירש"י ולולי פירושו היה נראה יותר לפרש בהיפוך דמרום קיצו הוא דירה שלמעלה סופו של מרום שהוא רוכב בערבות ומלון קיצו הוא דירה של מטה סופו של מלון שהוא קדשי קדשים ששם מלון השכינה בין שני בדי ארון עש"ה בין שדי ילין וק"ל:

דשמעיה לנביא דקאמר יען וגו'. ורבשקה ישראל מומר הוה ושמע כל זאת מישעיה הנביא וטעה כדלקמן שאמר הנביא עד צואר יגיע דהיינו ירושלים ועד ולא עד בכלל ואיהו יהיב דעתיה על כוליה ירושלים ועד צואר עד ועד בכלל ופי' הפסוק ברש"י שישעיה כאן ניבא על שבנא וסייעתו שרצו למרוד בחזקיהו שמאסו בו על שראוהו שלא היה בוחר בשלחן מלכים אלא אוכל ליטרא ירק ועוסק בתורה כו' וראו את פקח כו' אוכל מ' סאה גוזלות בקינוח ומליזין על חזקיהו וכו' וזהו ומשוש רצין וגו' אמר הקב"ה אוכלין אתם מתאוים אני מביא עליכם אוכלין הרבה כו' עכ"ל ע"ש באורך והיינו נמי דתרגומו לפי הדרש דנגדין בנייח ומסתפקין עצמן במועט ואין מבקשין ברב כמו רצין ובן רמליהו וע"ז הביא הדרש מארת ה' בבית רשע היינו הקללה והמארה שאין שבעין ברוב מאכל שיש להם בביתם אבל נוה צדיק יבורך שהמעט שלהם הברכה מצויה בו שמשביע אותם כמ"ש ואכלתם לחמכם לשובע אוכל קמעא והוא מתברך במעיו וק"ל:

אין נמסר עם עיף כו'. שעיף וכחש כחו על ידי התורה ולא יוכלו להלחם כנגדו אין ראוי להמסר ביד המציק לו לבטלו מן התורה:

וראוין הללו לעשות להם נס כעוברי הים כו'. שזה הנס שהמלאך שרף קפ"ו אלף מחילו של סנחריב היה נס מפורסם כמו קריעת ים סוף וירדן ולכך היה ג"כ בליל פסח:

האי דישנא כו'. עי' פירש"י בפ"ק דמגילה ובפ' השוכר את הפועלים מוכח דפרדישנא מלשון דורון ומנחה הוא ומזה כתוב בערוך בערך פרדישנא אם היינו מוצאין ספר שכתוב בו האי פרדישנא להאי דישנא הוה ניחא לן פרדישנא מנחה דישנא אדם גדול כדכתיב כל איש שמן וכל איש חיל עכ"ל ונראה לי לפום גירסא דילן נמי יש לפרש כן וכי האי דישנא ואדם חשוב ראוי להאי פרדישנא ומנחה וק"ל:

מאי אחר אמר רבינא לאחר שקפץ וכו'. פי' אחרי שיהיו הדברים אמת שיבא סנחריב נשבע על כך ואפשר שדרשו האלה מלשון אלה ושבועה אבל אלו הגיד הדברים לחזקיהו הוה אמר לא בעתותיה בעינא ולא יהיו הדברים אמת דרצון יראיו יעשה ועיין פירוש רש"י:

ואמר מיד קפץ הקב"ה וגו'. ר"ל דלא נמנע בשביל בעתותיה דחזקיהו והיינו משום שדורו היה זוכה להעשות להם נס כעוברי הים כו' כדאמרינן לעיל וז"ש נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי וגו' אמר כאשר דמיתי כן היתה בלשון עבר וכאשר יעצת היא תקום בלשון עתיד רצה לומר כאשר דמיתי למצרים כו' למען רבות מופתי וידעו מצרים וגו' וכן היתה במצרים כך נשבע ה' וכאשר יעצתי גם עתה רבות מופתי בסנחריב היא תקום:

ועל הרי אבוסנו אר"י כו'. עיין פירש"י ועוד נראה לפרש שהאבוס הוא משל כמו שהחמור מוצא מזונותיו באבוס כן חזקיה וסייעתו שבטלו ממלאכתם כדי לעסוק בתורה כדלקמן לשמיר ולשית יהיה וכו' ומצאו מזונותיהם בריוח משלל סנחריב כדלקמן ואוסף שללכם וגו' והרי סנחריב וסייעתו נעשה לחזקיהו אבוס:

ואמר חובל עול כו'. ע"פ מ"ש כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות כו' ונקט שמנו אף שלא חשו דורו של חזקיהו על גפנם שמביא תיפלה וביטול תורה כדלקמן על שמנם חשו כדי להדליק ממנו בבהכ"נ ובבהמ"ד:

שנעץ חרב כו'. לפי שעובד כוכבים העוסק בת"ת חייב מיתה כדאמרי' פ' ארבע מיתות וזה שאינו עוסק בתורה עושה עצמו כעובד כוכבים ודינו בחרב וסייף כדין עובד כוכבים שמיתתו בסייף:

ולא מצאו ע"ה כו'. דהיינו איש ואשה שהיו הכל בקיאים אף באיסור והיתר כן נראה מפירוש רש"י בספר ישעיה אבל בתינוק ותינוקות אמר שלא היו בקיאים באיסור והיתר אלא בטומאה וטהרה שהוא דבר ההוה תמיד שהיו אוכלין חוליהן בטהרה ואמר על אותו דור שבשביל שהיו עוסקין כ"כ בתורה לידע בדיני איסור והיתר וטומאה וטהרה היו מבטלין ממלאכתן בעסק הגפן דלשמיר ושית יהיה כפירש"י שהשכרות מביא לביטול ההוראה באיסור והיתר וטומאה וטהרה כדכתיב גבי איסור שתויי יין להבדיל ולהורות וסמך לזה הך דרשה:

ואוסף שללכם אוסף וגו'. ר"ל לפי שע"י שהיו עוסקין בתורה בטלו ממלאכתן ולא היה להם מזונותיהן בריוח א"ל הנביא שימציא להן הקב"ה מזונות ע"י שלל של סנחריב דלעיל מהאי קרא כתיב מקול המון נדדו וגו' ר"ל מקול המון רב של סנחריב נדדו כל העמים שהיה דרכו להעביר העובדי כוכבים מארץ לארץ כמ"ש ואסיר גבולות עמים ואמר מרוממתך ששלחת המלאך ממרום נפוצו כל העובדי כוכבים שהביא סנחריב עמו על ירושלים ואמר הנביא לחזקיהו וסייעתו שתזכו ואוסף שללכם וא"ל לבזוז כ"א לעצמו שאין באסיפת השלל ביטול תורה או גם לחלוק שיש בו בחלוקה ביטול תורה ואמר מה אוסף החסיל כ"א לעצמו כו' וא"ל והלא ממון עשרת שבטים מעורב בו ואנו צריכין לאותו המעורב להחזיר אבידה לבעליהן לידן של עשרת השבטים וזה מביא לנו ביטול תורה וא"ל כמשק גבים וגו' אף ממונו של ישראל כו' ואין אתם צריכין לטרוח ולהחזיר להם שכבר טיהר ביד עובדי כוכבים מדין יאוש בעלים כדין המציל מן הנהר ומן הגייס שא"צ להחזיר וק"ל:

עשר מסעות נסע אותו רשע כו'. ר"ל מה שהיה לו להלוך בי' ימים הלך ביום א' שכ"כ נתלבט בדרך כדי לעמוד בעוד היום בנוב לפי שא"ל אצטגניניו אם תלחם בה היום תכבשנה וכשעמד בנוב וראה ירושלים עיר קטנה לא חש כו' כך פי' רש"י בישעיה וכדלקמן:

נביא הוא כו'. ר"ל צהלי קולך קול יעקב בב"ה בימי חזקיהו שראוים להנצל מעול סנחריב גם בעבור עסקם בתורה כדאמרינן לעיל וגם שהיא בת גלים בתו של אברהם כו' שעדיין לא תמה אז זכות אבות ודימה זכותן לגלי הים שהן גדולים ראוים שינצלו בהם ישראל אבל אמר הקשיבי לישה גו' שאז כשיבא לישה נ"נ תמה זכות אבות והדבר תלוי בך להקשיב לתורה ולעניה ונבואות של ענתות שהוא ירמיה הנביא: