חידושי אגדות על ראש השנה יא:

בר"ה בטלה עבודה כו' וכתיב התם הסירותי גו'. פרש"י ביוסף כתיב בתר עדות ביהוסף עכ"ל משמע לי' דגם לפי זה הדרש על עדות ביהוסף קאי דלעיל מיניה ומג"ש דסבלות יליף ליה עבודת אבותינו מעבודת יוסף שבטלה בר"ה ולולי פירושו נראה דההוא קרא דהסירותי מסבל שכמו יליף ליה מהך ג"ש דלא מיירי ביוסף כפשטיה אלא בישראל דלא מצינו ביוסף שעבד עבודת סבלות וכל המקראות שאחריו בישראל משתעי בצרה קראת אענך בסתר רעם וגו' שמע עמי וגו' וכתבו התוס' בר"ה בטלה עבודה כו' ר"י מודה בזה ברוב ספרים ואע"פ שהתחילו המכות מניסן דמשפט המצרים י"ב חדש כדתנן בעדיות מ"מ לא פסקה עבודה עד תשרי עכ"ל ועיין בפירוש הראב"ד לעדיות ודברים אלו אינן סותרין להא דאמרינן בב"ר דכל מכה ומכה היתה משמשת עם התראתה חדש וא"כ לכל י' מכות רק י' חדשים דאיכא למימר שהיו ימים מופסקים ביניהן בלי מכה והתראה כלל ומשפט מצרים י"ב חדש דקאמר היינו מתחלת מכותן והתראתן וק"ל:

וכתיב התם יתקע בשופר גדול כו'. דהשופר מורה על החירות והגאולה כענין היובל ולכך בר"ה שהוא יום החירות מהשטן כדאיתא במדרשות בלע המות וגו' והיה ביום ההוא יתקע וגו' כי שמע קול שופר חדא זימנא בהיל כו' והוא טעם גם כן שבטלה עבודה מאבותינו בר"ה דהשופר מורה על החירות:

לילה המשומר כו'. ונראה דאסיפא דקרא קסמיך דכתיב לדורות דהיינו מששת ימי בראשית לכל דור ודור עד עולם ומ"ד לילה המשומר מן המזיקין מפורש בפ' ע"פ ע"ש:

ואזדו לטעמייהו כו' י"ז באייר היה יום שמזל כימה כו'. מה שיש לדקדק בכל זה בפרש"י ובדברי התוס' עיין בחדושי הלכות והרא"ם ז"ל לא הביא פרש"י דסוגיין וכתב אהך פלוגתא דר"א ור"י א"ל דטעמיה דר"א כו' וי"מ דטעמי' דס"ל דבתשרי נברא עולם וע"כ שיהיה ג"כ ראש למנין שנות עולם ושנות הדורות ולפיכך כו' ושיבוש הוא בידם כו' והנכון בעיני שר"א סובר שמנין שנות דורות מתשרי ולפיכך פי' חדש השני הוא מרחשון ומאי שני שני לדין שא"ת שהוא אייר ושני לחדשים ה"ל למכתב ותנח התיבה באחד ושש מאות שנה בחדש הזה שכבר נכנסה שנה האחרת כו' עכ"ל ע"ש באורך ולפירושו מסברא קאמר דמונין שנות עולם מתשרי בלאו טעמא דלעיל דבתשרי נברא עולם אבל לישנא דאזדו לטעמייהו לא משמע כדבריו דמשמע דמה"ט דס"ל נמי דמתשרי מונין שנות עולם וכן לר"י מניסן ונראה לקיים פי' הי"מ וכן נראה מפרש"י שכתב דלר"א דבתשרי נברא עולם דמתשרי מתחילין מנין שנות דורות לפיכך מבול ע"כ כו' ומה שהקשה הרא"ם לפי זה מדלקמן שהרי חכמי ישראל מונין למבול כר"א ולתקופות כר"י ופרש"י שנות נח ובריאות עולם כו' ע"ש לאו קושיא היא אלא דתלמודא דהכא דקאמר ואזדו לטעמייהו לית ליה האי סברא אלא דאלו לא היתה הבריאה בתשרי אין סברא שיהיו שנות דורות מתשרי אלא ששנות דורות בין לר"א בין לר"י נמשכין אחר הבריאה וסברא זו נזכרת בפרש"י בכולה סוגיין ודו"ק: