חידושי אגדות על פסחים נד:

שבעה דברים מכוסין מבני אדם יום המיתה ע"ד משאז"ל שוב יום אחד לפנו מיתתך ונמצא כל ימיו בתשובה:

ויום נחמה פירש"י של כל אדם כו' ע"ש ויותר נראה לפרש יום נחמה שיתנחמו ישראל על גלותן והיינו טעמא שיהיו כל ישראל תמיד בכל יום בתשובה דאין נגאלין אלא בתשובה כדאמר פרק חלק היום אם בקולו תשמעו:

ועומק הדין לומר לך שיהו מתון בדין לפו שהוא עמוק מי ימצאנו ועד"ז אמרו הדין יקוב ההר כאלו הדון בעומקו של ההר:

ואמר ואין אדם יודע מה בלבו כו' דאם הוה יודע הוה כ"א יורד לחיי חברו גם לבטל מחשבתו ואמר ואין אדם יודע במה משתכר כו' משום מפקיעי שערים לאותו דבר שיהוו הכל להוטים אחריו כדי להשתכר בו וע"י זה יתייקר אותו דבר:

ואמר ומלכות בית דוד כו' ומלכות פרס כו' זהו מן הדברים המכוסים כמפורש בספר דניאל סתום הדברים וחתום הספר וגו' עד עת קץ ופירש"י שם היינו נבואתו יקידת חיותא ויקבלו מלכותא קדישי עליונין וגו' ונראה דלאו היינו יום נחמה דקאמר לעיל ואפשר דיום נחמה יהיה מקודם בבוא משוח בן יוסף וק"ל.

ג' דברים עלו במחשבה לבראות כו' אור ופרד נמי עלו במחשבה לבראות בע"ש דקאמר לעיל ולא שייך להנך דהכא דר"ל שעלו בתחלה במחשבה לבראות דהיינו בכח שיצאו לפועל לאחר זמן כשיהיה מת ותבואה אבל אור ופרד היו ראווין לבראות בע"ש כשאר בריות אלא שהניח הקב"ה בריאותן במוצ"ש שיצאו לפועל בדעת אדם:

על המת שיסריח כו' ועל התבואה כו' הם שינוי וחידוש בריאה אבל על המטבע שוצא מה שונוי בריאה וחידוש יש בה שוצא דגזירת מלכים הוא שיצאו מטבעותיהם ויש לפרש דהוא גופה חידוש שיגזרו על הוצאות מטבעותוהם במשא ומתן ודו"ק.

וי"א אף על המטבע שיצא כו' יש לעיין בזה דכל הני בריאות דחשיב הכא הוא שינוי וחידוש בריאה ככל הנך עשרה דברים דלעיל וכן הנך ג' שעלו במחשבה כו':