חידושי אגדות על נדרים כב:

כל הכועס אפילו כו' שנא' רשע כגובה אפו גו'. כבר אמרו בפ"ק דסוטה כל המתגאה כאלו עע"ז ואמר כאן המתגאה בגובה אפו דהיינו מתוך כעס בל ידרוש שהוא בלי כוונה ודרישה דמתוך כעס בא לידי טעות ואין אלהים בכל מזימותיו שאין השכינה חשובה שהיא כנגדו כמ"ש שויתי ה' לנגדי גו' וק"ל:

משכח תלמודו ומוסיף כו' שנאמר כעס בחיק כסילים גו'. מדת החכמים גם כשכועסים עם חביריהם או תלמידיהן נוחין לרצות ומעבירין על מדותיהם אבל זה הכסיל אינו נוח לרצות והכעס מונח זמן רב בחיקו עם חביריו ותלמידיו וע"י זה הוא לומד בד בבד ומטפש כדאמרינן פ"ק דתענית חרב אל הבדים ונואלו כו' וז"ש וכסיל יפרוש אולת שע"י זה שאין לו חבר ותלמיד יפרוש אולת בתורה שאינו מכוין לפרש האמת כמ"ש שם הרבה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ויותר מתלמידי כו' וק"ל:

בידוע שעוונותיו מרובין כו'. דלפי פשוטו דבריו סותרין זה את זה שנאמר כי כעס בחיק כסילים כו' כמ"ש לעיל ועי' פרש"י רוב כעס היינו שחטאו וכעסו להקב"ה ועי"ל באותן ספרים שהן דברים של חכמה מפורש רוב כעס שכעס הקב"ה עליהן על שחטאו וק"ל:

כל שהיא תפארת לעושיה כו'. ר"ל גם שהיא תפארת לעושיה כמ"ש אין כמה זימנין כו' בעי נמי תפארת לו מן האדם והרי לא היה לו תפארת מרב נחמן שא"ל כמה זמנין אדעתא דהכי נדרת עד דאיקפד וק"ל: