חידושי אגדות על נזיר ד:

התם מלאך הוא דקאמר כו'. ולא תיקשי למה לא קיים אביו מנוח דברי המלאך דיש לומר ‏שהמלאך לא הזכיר בנזירתו אלא מורה לא יעלה על ראשו וזה קיים כדלעיל נזיר שמשון אינו מיקל ‏בתער ולא הזכיר שלא יטמא ודפריך מנלן דאיטמי כו' הכי פריך ואימא דאביו קיים דברי המלאך ‏לעשותו נזיר גמור שלא יטמא כשאר נזירים והא דלא הזכיר רק איסור גילוח היינו שיוסיף על שאר ‏נזירים שלא יהא מיקל בתער לעולם ויש לכוון בזה שאמר המלאך נזיר אלהים יהיה וגו' ולא אמר ‏נזיר לה' כדכתיב בתורה גבי נזיר להזיר לה' הורה בזה כי לא היה נזיר במדת הרחמים כשאר ‏נזירים רק במדת הדין והגבורה שעל כן קראוהו שמשון הגבור ועליו נאמר דן ידין עמו וק"ל: ‏

ואשלם את נדרי אשר וגו'. בפ"ב דתמורה פירש"י כלומר אשלמה את נזירותי ואגלח עכ"ל ‏והיינו שמביא ג' בהמות לגלוח ובגמרא קאמר התם אשר נדרתי בחברון והלא עיקר נזרו בגשור היה ‏כדכתיב כי נדר נדר עבדך בשבתו בגשור וגו' בגשור בעי למימר אלא להביא כבשים מחברון ופריך ‏בחברון מחברון מיבעיא ליה ומסיק אלא כיון דהותרו הבמות כל היכא דבעי מקריב ע"ש: ‏