חידושי אגדות על מועד קטן כה.

שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו כו' מפורש בפרק האורג:

למה זה דומה לס"ת כו' פרש"י דתורה קרויה נר שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ונשמה כו' עכ"ל. מקרא דמייתי התורה גופה קרויה אור אבל ר"ל דומה לס"ת היינו המצות שכתובים בס"ת שע"י הנשמה מקיים אותם האדם באברי הגוף:

סבר לאתובי ס"ת אפוריא כו' פרש"י לומר קיים זה מה שכתוב בזה עכ"ל. דהכי אמרינן בפ"ק דב"ק גבי חזקיהו שעשו לו כן וע"ש בתוס' משום דחזקיהו גדול ביותר היה בתורה ובמעשים טובים וענינו כמ"ש כי הת"ח דמיון הס"ת הגוף לגויל הס"ת ואותיות פורחות לנשמה וכיון שמת הת"ח הנשמה פורחת מן הגוף וכיון דבחייו שהיה הנשמה בו לא ס"ל לישב לגבה השתא שהנשמה יצאה מן הגוף מכ"ש וענין דלא לשלשולי דרך גגות במקום שאין מזוזות דהוי כמו לועג לרש:

שנאמר וירכיבו את ארון ה' על עגלה חדשה כו'. משמע ליה דהיינו אותה עגלה חדשה הנזכרת כבר ששגרוהו פלשתים ולכך לא הזכיר שהיו נמי פרות עלות אשר לא עלה עליהם עול אלא שלא בא כאן להזכיר רק עגלה חדשה ששגרוהו פלשתים מטעם דקאמר דאין לפורקו מעגלה זו לעגלה אחרת ואע"ג דזה שהרכיבו דוד על עגלה טעות היה בידו כדאמרינן פרק א"נ והיה לו לישא את הארון בכתף מ"מ למדנו מיניה לפי טעותו שנשאו בעגלה ששגרו פלשתים משום דאין לפרקו מעגלה לעגלה:

מה היה שהיה כבר כו'. כפי' שני שפרש"י איתא במדרש ילקוט בענין זה ומפיק ליה מלשון הכפול היה היה דבר גו' היה שנדבר עמו בארץ והיה שנדבר עמו שח"ל:

הוינא בר תמני סרי שנין ולא חזי לי קרי כו'. דהיינו שהיה בר ח"י שנין שהוא שיעור שנים לישא אשה כדי שילמוד תורה בטהרה כדאמרינן ביומא ואני לא נשאתי אשה אז ולמדתי בטהרה ולא ראיתי קרי:

יומא חד איתהפכא כו'. עיין פרש"י והוסיף בספר יוחסין דצריך שיהיו אותיות שדי נראות מבחוץ בקשר של תפילין ע"כ וענין מ' יום להתענות לפי שהתפילין הם כתר התורה כמ"ש זה בפ' האומר ע"ש והתורה ניתנית למ' יום:

הוי גני יהודה כו' קם בהדיה עמודא כו' עי' פי' זה בספר יוחסין: