חידושי אגדות על מגילה יג.

כל הכופר בע"ז נקרא יהודי כו'. וע"פ מ"ש פ"ק דסוטה יהודה כו' וע"ש של הקב"ה דיש בו ארבע אותיות השם ומייתי ליה מדכתיב איתי גוברין יהודאין וגו' אע"ג דקושטא הוא דמבני יהודה הוו כמפורש בריש ספר דניאל מ"מ לא ה"ל למקריין הכא יהודאין אי לאו דכתיב שם ולאלהך לא וגו' והתוס' כתבו דבפרק חלק איתא דלא היו משבט יהודה עכ"ל אבל בפ"ק דסוטה מוכח דהיו מיהודה שאמרו שם דהקב"ה א"ל ליהודה אני מציל שלשה מבניך מן האש ומאן נינהו חנניה מישאל ועזריה:

כל דבריך אחד הם כו'. וכולם שמות משה הם ונראה דדרשו כן משום דאילו היו ממש בניה לא ה"ל לייחסן אחריה כמ"ש ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח לו מרד אלא ה"ל לייחסן ע"ש משפחת אב אלה בני מרד אשר ילדה לו בתיה בת פרעה וע"כ אמרו דלאו בני מרד היו שנולדו לו ממנה ולא נקראו על שמה אלא שהיא גדלתן כדמסיק ומשום דלא מצינו שהיא גדלה רק את משה ע"כ כולן שמות משה הן ירד שירד להם לישראל מן כו' כדאמרינן במסכת תענית מן בזכות משה גדור שגדר פרצותיהן כו' היינו התורה שנתנה על ידו חבר שחיבר ישראל כו' היינו שהיה משה כמו סרסור בין הקב"ה ובין ישראל סוכו שנעשה להם כסוכה כו' היינו להגין עליהם בתפלתו מן הפורעניות במעשה עגל ובמעשה מרגלים יקותיאל שקוו לאל בימיו כו' דהיינו דור המדבר שקוו בכל יום ויום ליתן מן ושלו ובאר ואבי זנוח שהזניח עונותיהן כו' שע"י תפלתו היה הקב"ה סולח להן עונותיהן כמ"ש ויאמר ה' סלחתי כדבריך אבי אבי אבי היינו שלשה אבי דכתיבי דהאי דכתיב גבי אביגדור היינו שהיה אב בתורה לגדור פרצות של ישראל במעשיהם הרעים שהיה להן כבר במצרים ואבי סוכו דהיינו אב בחכמה יודע להתפלל על ישראל להגין עליהם מן הצרות כמ"ש מי כהחכם יודע פשר וגו' זה משה ואבי זנוח אב בנביאים שידע לבם הרע ואעפ"י כן בקש על כפרתן:

שכפרה בע"ז כו' שירדה לרחוץ מגילולי כו' מפורש פ"ק דסוטה:

אשר הגלה וגו' שגלה מעצמו כו'. דלא ה"ל למכתב אלא אשר הגלה מירושלים עם יכניה וגו' עם הגולה וגו' אשר הגלתא יתורא דקרא הוא אלא לומר לך דהם גלו עם יכניה בע"כ ע"י נ"נ אבל הוא גלה עמהם מעצמו:

ע"ש הצדיקים שנקראו הדסים כו'. כי האדם עץ השדה הוא ואדם הרע דומה לאילן סרק שעומד לשריפה וכמ"ש ס"פ החובל אזל דיקלא בישא אצל קינא דשרכי ובהיפך אדם הטוב דומה לאילן טוב כמ"ש צדיק כתמר יפרח וגו' שנושא פירות טובים וכן ההדס בריחו הטוב:

אסתר ע"ש שהיה מסתרת דבריה שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'. עשתה כן כדי שלא יתקנאו בה וז"ש ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה כמפורש לעיל דכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו ובתרגום נתנו טעם אחר:

שהיו א"ה קורין אותה ע"ש אסתהר מלשון סיהרא וכן הוא בערוך:

לא ארוכה ולא קצרה כו' הוא מעלה בבן אדם כמ"ש בחנה זרע אנשים לא ארוך ולא גוץ כו' ע"ש:

אל תקרי לבת אלא לבית כו'. פירוש לאשה כדאמרינן בעלמא קריתי לאשתי ביתי:

ואת שבע הנערות וגו' שהיתה מונה בהן ימי שבת ומדכתיב הראויות לה דריש לה דהיינו שהיו ראויות לה לידע ימי השבוע ובתרגום מפורש שהיה להן שמות כפי מעשה כל יום מימי השבוע ע"ש:

וישנה ואת נערותיה וגו' שהאכילה מאכל יהודי דהיינו ששינה לה מאכל עם נערותיה משאר הנשים ומפורש בתרגום דגם נערותיה צדקניות היו שלא רצו לאכול דבר איסור ומ"ד שהאכילה קדלי כו' היינו ששינה ליתן לה מאכלה משאר יהודים או שינה ליתן לה מאכל שמן וטוב ומתוך אונסה אכלה כפרש"י ומ"ד ששינה להן לאכול בזרעונים כמו שמצינו בצדיקים:

מאי שמן המור כו' סטכת כו' מפי' הערוך מירא דכיא וכן הוא בתרגום אונקלוס מר דרור מרי דכיא ועיין באורך בזה ברמב"ן פרשת כי תשא ואנפיקינון שמן זית כו' שמשיר את השיער כו' ובערוך בשם ר' מצליח שמשחיר השיער ובשמעתין משמע דפליגי אבל בתרגום פי' את שניהם בשמן המור וז"ל וירחץ בסטכי' ואנפקינון דמנתר ית שערא כו' ע"ש:

מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו כו'. דודאי לא בא הכתוב לספר שבחו של רשע אלא גנותו כפרש"י אלא דמתוך גנותו למדנו כו':

ותהי אסתר וגו' מלמד שכל אחד ואחד כו' מפורש לעיל:

חדש טבת ירח שהגוף נהנה מן הגוף כו' עיין פרש"י ויש לפרש בהיפך שהעיד הכתוב על גנותו שהיה בעל הנאה ונתכוון כן להנאתו:

ויעש המלך משתה גדול עבד משתיא כו'. מדכתיב שוב את משתה אסתר וגו' דיתורא דקרא הוא לומר דבשבילה עשה המשתה והנחה וגו' שכל המפורש בשבילה עשה כדי לגלות לו ואמר אזיל שקל עצה ממרדכי אמר כו' מדכתיב ובהקבץ בתולות שנית כיון דכבר כתיב שהמליכה תחת ושתי למאי קבץ בתולות שנית גם סמך לו ומרדכי יושב וגו' שאין ענין זה לזה אלא לאשמועינן שנטל עצה ממרדכי היאך יעשה שתגלה לו ואמר ליה לאחשורוש שיקבץ בתולות שנית ואין אשה מתקנאה כו' וע"י זה אפשר שתגלה וקאמר דעשה כן ואפ"ה לא גליא ליה כדכתיב בתר הכי אין אסתר מגדת וגו' והוא יעצו כן שאפשר שאחרת מהבתולות תמצא חן בעיניו וישלח את אסתר דמטעם זה צוה לה שלא תגיד כדי שיאמר דממשפחה בזויה היא וישלחה כפרש"י במגילה: