חידושי אגדות על עירובין נג:
Chidushei Agadot on Eruvin 53b · חידושי אגדות על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →שמחל לו הקב"ה על אותו עון כו' פרש"י עון דנוב כו' מפורש פ"ק דברכות:
כתרדין עלי אדמה כו' דלא א"ל ירוקה משום דלא דייק לישנא אי ירוקה ככרתי אי כחלמון ביצה לכך דייק לישנא ירוקה כתרדין ובהיפך בני גליל דלא דייקי לישנא: דא"ל 9אמר למאן אמר למאן כו' לפי גרסא זו בלשון כפול א"ל אך דחוק הוא ונראה דודאי אמר ועמר שייכי אהדדי בלישנא ושייך הכא כמו מאברין ומעברין אכוזו ועכוזו דמייתי לעיל אבל אמר וחמר גם שהם מתחלפים באחה"ע מ"מ לא שייכי הכא בלישנא חד ונראה דגרסינן דא"ל חמר למאן ואמר למאן ולא בלשון כפול א"ל אלא תרתי הוה בעי חמר בח' ואמר בא' וקאמר דבתרווייהו לא דייקי בלישנא שא"ל חמר למאן לא דייק לישנא אי חמרא למרכב אי חמרא למשתי ושא"ל אמר למאן נמי לא דייק לישנא אי עמר למלבש ואי אימר לאיתכסאה וכן משמע מדלא קאמר אי עמר למלבש כו' וק"ל:
א"ל שלוכתי תאכליך. בערוך פי' ר"ל שכינתי אוכלי חלבא וא"ל שלוכתי תאכליך ארי' וכו':
בלשון חכמה כו' לקמן גבי עשו לי שור כו' פרש"י שלא יבינו האחרים עכ"ל אבל הכא לא פירש כן אלא דודאי אמרה כן שיבינו בו כל התלמידים אלא דקרי ליה הכא בלשון חכמה ע"ש שאמרה כן ברמז לפי שאין דרך ארץ שידברו האמהתא להדיא לתלמידים שילכו לביתם או שיעכבו עוד שם לשתות מחבית אחרת וק"ל:
בתר חברתה כתר בכ"ף גרסינן וכן נראה מדברי הערוך בערך עלת ע"ש:
גבר פום דין חי כו' לפרש"י יהיה חי כפשוטו ששאלו אם האושפיזא חי עדיין ואם הוא עומד בטוב אבל בערוך בערך גבר גרס אושפיזא ופי' תרגום איש גבר ופי פום וזה דין וחי נא ומה טיבו יש כפשוטו עכ"ל וקצת יש לעיין לפרש"י גבי שור משפט כו' שפירש שאומר כן ברמז שלא יבינו אחרים עכ"ל ניחא שלא רצה שידעו בו מה שיאכל היום אלא הנשאל אבל בשאל על האושפיזא שלו אם הוא חי מה לו אם יבינו בו גם אחרים ויש לומר לפי גי' רש"י דעל האיש אושפיזא ועל אשתו שאל דעל אושפיזא שאל אם הוא חי ועליה שאל אם זו שהוא לשון נקיבה דהיינו אשתו בטובה יש ולפי שהוא קצת גנאי לשאול בשלום אשה אמר כן ברמז לנשאל וק"ל:
אתריגו לפחמין ארקיעו כו' ובערוך בערך רקע פי' עוד פי' אחר וגרס אטריגו ע"ש:
אהרונית אחרונית כו' פרש"י אהרונית בת כהן וכדאמרי' בס"פ אלו עוברין לעולם ישא אדם בת כהן ואחרונית פרש"י שמתה אשתו ראשונה כו' ואין זה מוכרח וכי לא הותר לו לישא אשה על אשתו הראשונה ועירנית פי' בעלת חן וחריפה כאדם ער כו' ועי"ל עירניות כמו עירנית דפ' המוציא יין דהיינו בנות כפרים שכוחלות ב' עיניהם ע"ש וק"ל:
וא"ל מסכתא כו' פרש"י אהרונית מסדר קדשים כו' אחרונית סיים אחרת כו' ע"ש הוא דחוק בלשון אחרונית ולולי פירושו י"ל אהרונית מסדר טהרות דהכהנים הוזהרו שלא לטמא ולא ישראל הגם שישראל ג"כ שייכי ביה עיקרו בכהנים כמו סדר קדשים לפרש"י דישראל נמי שייכי ביה אלא דעיקרו בכהנים והשתא שפיר קאמר אהרונית סדר טהרות שהיא אחרונית מששה סדרים ולאפוקי סדר קדשים שאינה אחרונית והיינו נמי עירנית והנערתו שהיא עמוקה וחמורה כו' כדאמרינן כלך לך אצל נגעים ואהלות ודו"ק:
שמא כו' גם כי ודאי היה לה שלא הניח פאה בראשונה אמרה כן בלשון שמא מדרך המוסר ומזה הטעם שלא הגידה לו להדיא אלא ע"י שהקדיחה לו בפעם ג' א"נ דהקדיחה לו התבשיל להודיע טעם הענין שע"כ משיירין לשמש בקערה כדי שיאכל הוא ג"כ ממנו אחריו ממילא לא יקלקל המאכל של הבעה"ב וצ"ל דר"י לא היה חש להא כיון דאינו אלא מהלכות דרך ארץ ואפשר מה"ט דלא ידע ליה כלל וק"ל:
כבושה כו' גם שדרך כבושה היה כיון שדרך שדה זרועה עוברת ה"ל לאסוקי אדעתיה דשלא ברשות כבשוה ולא הוה בכלל מיצר שהחזיקו בו רבים דאסור לקלקלו דהיינו שמתחלה ברשות נעשה וק"ל:
וזו ארוכה וקצרה וכו' כוונת התינוק ודאי כך היה כדמסיק דזו קצרה שמקצר בדרך אבל היא ארוכה למצוא מבוא העיר מפני גנות ופרדסין המקיפין העיר וזו ארוכה שמאריך בדרך וקצרה שמוצא מבוא העיר פנוי ליכנס כפרש"י אבל הבנת רבי יהושע אינו מבורר לכאורה שהלך באותו דרך שא"ל התינוק קצרה וארוכה ומטעם שאמר ר"י לא כך אמרת לי זו קצרה הרי באידך נמי א"ל קצרה דהיינו שא"ל ארוכה וקצרה ועוד הרי בהא נמי א"ל ארוכה כמו שהשיב לו התינוק וי"ל שר"י ודאי הבין הדברים כך אלא שהבין בהיפך ותפס לשון ראשון דהיינו זו קצרה למצוא מבוא העיר וארוכה באריכות הדרך וזו ארוכה למצוא מבוא העיר מפני גנות ופרדסין וקצרה בהליכת הדרך ולכך הלך בזו שא"ל שהיא קצרה וארוכה לפי הבנתו וא"ל לא כך אמרת לי זו קצרה דהיינו תפוס לשון ראשון והתינוק השיב לו ולא כך אמרתי לך זו ארוכה ותפוס לשון אחרון וכמ"ש לעיל ודו"ק:
באיזה ללוד כו' דעל פרשת דרכים היה כדנקט בעובדא דלעיל וא"כ באיזה ללוד ומראה הדרכים נמי משמע באיזה דרך נלך ללוד וק"ל: