חידושי אגדות על חגיגה יד:

א"ל לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אא"כ כו'. היינו ליחיד כדאוקמי' לעיל בר"פ ויש לדקדק כיון דלפי דעת ריב"ז לא היה ר"א בן ערך ראוי להודיע לו מעשה מרכבה שלא היה חכם ומבין מדעתו א"כ היאך כבר לימד לו ריב"ז כמ"ש ר"א בן ערך תרשני לומר לפניך דבר א' שלמדתני וי"ל דר"א בן ערך שכח תלמודו הוה ע"י חמרא דפרוגיתא ומיא דדיומסיס כמ"ש בפרק חבית ואח"כ חזר לתלמודו וקודם ששכח תלמודו היה מלמדו ריב"ז מעשה מרכבה שהיה ר"א בן ערך חכם ומבין מדעתו ואחר ששכח תלמודו היה סבור ריב"ז דאינו עוד חכם ומבין מדעתו עד שהזכיר לו ר"א בן ערך למודו שלמדו כבר ועי"ל שמדרך ענוה אמר ר"א בן ערך דבר שלמדתני אף שלא למד ממנו ובירושלמי ל"ג שלמדתני וניחא טפי:

ונתעטף וישב על האבן כו'. שכן מצינו במשה ויקחו אבן וגו' וישב עליה ואמר תחת הזית כו' הוא רמז על מאור תורה כמ"ש פרק הרואה הרואה זית בחלום שם טוב כו' הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה. ואמר אפשר כו' ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין כו' בירושלמי אמרו בלשון אחר אמר אינו בדין שאהיה שומע כבוד קוני ואני רוכב כו' ולשון תלמודנו י"ל לפי שהיה זה בדרך אמר כן דכבר השכינה עמנו ומלאכי השרת המלוין אותנו בדרך שיהו שומעין הדברים מפיך ואינו בדין שארכב. ואמר וירדה אש מן השמים כו' דהיינו שירדה להם בשכלם מן השמים אש המרכבה כמראה אשר ראה שם יחזקאל. ואמר וסבבה את האילנות כו' הוא רמז על מעשה בראשית כי הסיבה והשתלשלות משם למעשה בראשית והיא בעצמה השירה שאמרו כולן כי מעשה מרכבה ומעשה בראשית הם ודאי מורים על הלולו ושבחו ית' ב"ה כמ"ש הללו מן הארץ וגו'. ואמר שנענה מלאך א' כו' דהיינו שנתאמת להם במושכל מן האש דמעשה מרכבה שביחזקאל שהן הן מעשה מרכבה באמת בלי ספק ואמר ברוך כו' שנתן בן לאברהם אבינו כו' ויחסו כאן לאברהם כמו שאברהם נתן לבו מעצמו לחקור על אמונה זו במעשה מרכבה ובמעשה בראשית כמבואר בספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו כך ר"א בן ערך יודע מעצמו להבין לחקור כו' ואמר יש נאה דורש ואין נאה מקיים כו' האי לישנא אמרו בעלמא בבן עזאי יש נאה דורש ואין נאה מקיים מצות כו' אבל כאן מאי מקיים שייך ביה ויש לומר דהיינו מקיים דהכא שנתכוון אל האמת כמ"ש הן הן מעשה מרכבה:

היה הוא ור"י הכהן מהלכין בדרך כו' מעובדא דלעיל ודהכא נראה שלא היו עמהם אנשים אחרים רק הם שנים משום הא דתנן ולא במרכבה ביחיד אא"כ הוא חכם ומבין מדעתו דהיינו לרב ועוד לתלמיד א' עמו וזה שדקדק לומר בעובדא דלעיל גם הכא שהיו שניהם בדרך כדי שלא ישמעו בו גם אחרים דלא הותר לדרוש לחכם ומבין מדעתו רק ליחיד:

ונראה כמין קשת כו'. לא קאמר ונראה קשת דהוא סימן קללה כדאמרינן בריב"ל נראה קשת מימיך אבל אמר שנראה כמין קשת דהיינו קשת הנזכר במרכבה דיחזקאל כמראה הקשת וגו':

במזמוטי חתן כו'. פירוש בערוך מזמוטי זמירות שאומרין לפני חתן וכלה כדי לשמחן והיינו כדלעיל פתחו כולן ואמרו שירה כו':

מסובין היינו על הר סיני כו'. הוא הוראה על הנפשות שהיו בהר סיני במתן תורה כמ"ש אשר ישנו פה ואשר איננו פה וגו' וכמ"ש במדרשות דכל דבר שנתחדש לחכם בדורו כבר נתחדש לו ונאמר ממנו במתן תורה בהר סיני: אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית כו'. ובירושלמי מסיים בזה אתיא כמ"ד שובע שמחות את פניך שבע כתות של צדיקים לע"ל. וכתב בעל יפה מראה דאיתא בויקרא רבה אל תקרי שובע אלא שבע כתות של צדיקים להקביל פני שכינה פניהם דומות לחמה ולבנה לרקיע ולכוכבים ולברקים ולשושנים ולמנורה הטהורה שהיתה בב"ה כו' עיי"ש ועי"ל לפי סוגיית תלמודינו לכת שלישית היינו שלש כתות שזכר אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם:

ג' הרצאות הן ר"י כו' ומסיים בירושלמי מכאן ואילך אין דעתן נקיה:

פרדס כו'. עיין פרש"י ותוס' ופי' בערוך כינהו פרדס מענין ג"ע שהיא גנוזה לצדיקים כך אותו מקום הוא בערבות שהנשמות של צדיקים צרורות בו ע"כ גם כתבו שעל שם זה קאמר באחר שקצץ בנטיעות של פרדס הזה ועיין בכל דברים אלו בע"י באורך בשם הגאון רבינו האי ע"ש: ובספר ישן מצאתי וז"ל נכנסו לפרדס החכמה והיא חכמת אלהות בן עזאי הציץ ומת מתוך שדבקה נפשו באהבה רבה דבקות אמתי בדברים עליונים שהם יסודה והציץ באור הזהיר נתפרדה מן הגוף ונתפשטה מכל מקרי הגוף באותה שעה ראתה מנוחה כי טוב ולא שבה עוד למקומה וזו מעלה גדולה ע"כ נאמר יקר בעיני ה' גו' ולא כדברי המפרשים שראה שכינה ומת שנאמר כי לא יראני האדם וחי דאם כן עשיתם בן עזאי גדול ממשה רבינו עליו השלום. בן זומא הציץ ונפגע שלא היה שלם במעלות וביישוב הדעת כבן עזאי ומתוך שהציץ גם הוא באור בהיר יותר ממה שהיתה דעתו סובלת נתבלבלו אצלו הדברים ונטרפה דעתו כאדם נפגע שאינו משיג הדברים על בוריין וזהו פן תשבענו והקאתו ואלישע אחר השיג שזכיות ישראל הם בידו וחשב שהם ב' רשויות ולכך נקרא מקצץ בנטיעות שקיצץ הדברים המיוחדים והפרידן זה מזה ואמר שהם ב' רשויות וזהו בכלל עובד אלהים אחרים שע"כ נקרא אחר והיודע סוד אלהים אחרים יודע זה על בוריו ומה שאמר דאפקוהו למטטרון ומחיוהו שיתין פולסין דנורא כך הראו לו לאחר לפי מחשבתו הבוערת כדי להודיעו שאין שם אלא רשות א' בלבד וי"ל עוד מחיוהו ס' פולסין דנורא שנתוסף כח האש האוכלת מאש הגדולה של מעלה לגזור על אחר גזר דין קשה שאם אין אתה אומר כן מטטרון מה עשה:

ר' עקיבא עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר משכני אחריך כו' שהיה רע"ק שלם בכל מיני השלימות וכשהגיע לגבול ששכל האנושי א"א להגיע אליו עמד ולא הרס לעלות אל ה' וע"כ נאמר עליו משכני אחריך וגו' כלומר שנמשך אחר המושך ולא נכנס לפנים מן הגבול ואע"פ שהשיג מה שהשיג אחר לא טעה כטעותו כו' עכ"ל: