חידושי אגדות על חגיגה יא:

עריות בשלשה כו' מוקי לה בסתרי עריות כו'. פרש"י שאין מפורשות כגון בתו מאנוסתו ואם חמיו כו' עכ"ל ולשון סתרי לא משמע כן ומתוך ספר ישן למדתי לפרש סתרי ממש וסוד איסור עריות כגון סוד איסור אחותו דהשטן מונה את ישראל באיסורה שהרי עולם בתחלת בנינו היה שקין והבל נשאו אחותם ואין האדם דן בשכלו לאסור וכן באיסור אחות אשתו אין אדם דן בשכלו שמטתו של יעקב שלימה היתה ונשא אחות אשתו והנך תרי דשקלי וטרי בהדדי ולא שמעו טעם סוד בזה מרבן ואתי למשרי איסורא בעריות כי האי והשתא ניחא דהוה סתרי עריות דומה ממש למעשה בראשית ולמעשה מרכבה שהם ודאי סודות ודברים נסתרים ממש:

יכול לא ישאל אדם מו' ימי בראשית ת"ל לימים ראשונים אשר היו לפניך כו' ואצטריך למכתב למן היום אשר ברא אדם גו' ללמדך דמאז צריך שאלה ועיון שכל ביותר כי האדם היה תכלית הבריאה ואשר נברא בגוף ונשמה:

יכול ישאל אדם כו' מה לפנים ומה כו'. יש לדקדק לפי הפי' דמה לפנים שהסכימו בו התוס' כמ"ש לעיל בפירושם דהיינו קודם שנברא עולם היאך בעי למימר הכא יכול ישאל אדם מה לפנים הא כבר מיעטיה קרא מדכתיב למן היום אשר ברא אדם כו' כדקתני לעיל וצ"ל דבכדי נקט השתא מה לפנים אלא אגב דנקיט מה למעלה ומה למטה ומה לאחור ועוד למאי דנפקא להו מלמקצה השמים דאסור לשאול מה שיש חוץ למחיצות ממילא נפקא נמי דאסור לשאול מה לפנים ולא אצטריך קרא למן היום אשר ברא אדם גו' אלא לכדר"א כדלקמן ולפירוש זה מה למזרח ומה למערב חוץ למחיצות הרקיע לא הוזכר כלל אלא דהוי בכלל מה למעלה ומה למטה דהיינו למעלה ממחיצות הרקיע ולמטה ממחיצת הרקיע דה"ה חוץ ממחיצות הרקיע מן הצדדים וה"נ לההוא פירושא דמה לפנים ומה לאחור היינו חוץ ממחיצות הרקיע למזרח ולמערב צ"ל דה"ה חוץ ממחיצות רקיע לצפון ולדרום ומן המקרא דמייתי מלמקצה השמים כו' משמע דו' קצוות יש לשמים ולעולם: