חידושי אגדות על ביצה לב:

עתירי בבל יורדי גיהנם כו' פרש"י שאין מרחמין לעשות צדקה עכ"ל וכדאמרינן פ"ק דב"ב וצדקה תציל ממות שתי צדקות הללו כו' אחת שמצלת מדינה של גיהנם דכתיב ביה יום עברה וגו':

כל המרחם כו' מלשון הכפול דריש ונתן לך רחמים דהיינו שותן לב לרחם על אחרים לענין צדקה כמפורש פרק שואל ע"ש ועד"ז אמר הכתוב מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד לפי שתלה הכתוב רחמי שמים עלינו ברחמים שלנו על עניים ליתן צדקה התפלל דוד מהר יקדמונו רחמיך מרחמים שלנו על עניים כי דלונו מאד מליתן צדקה עד שתרחם עלינו מקודם לתת לנו שנזכה לרחם עליהם ונקט במלתיה זרעו של אברהם כו' במקום לאבותינו דבאברהם מפורש מדת הצדקה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו':

עולם חשך וכו' על דרך שאמרו פרק יום הכפורים גבי מן למען ענותך וגו' אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל ה"נ מי שמצפה לשלחן אחרים כאלו אינו רואה ואוכל דהיינו יום חשך וגו' וכה"ג יש לדמות לאין לו פת בסלו כמ"ש שם ורב חסדא שאמר דחייו אינן חיין סמך נמי אהאי קרא יום חשך וגו' דומה ליום המיתה שקרוי יום חשך:

שלשה חייהן אינן כו' המצפה כו' בפ' ע"פ חשיב ג' אחריני ושם מפורש בתוספות:

ומי שאשתו מושלת כו' כמ"ש ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' כמפורש פרק הבע"י:

ומי שיסורין מושלין כו' דמי שמושל ביסורין כמ"ש ראב"ש בפ' הפועלים דבאורתא א"ל אחי וריעי כו' בצפרא א"ל זילו כו' מיקרי יסורין של אהבה משא"כ שיסורין מושלין בו דלא הוה יסורין של אהבה וק"ל: