חידושי אגדות על עבודה זרה יא.

ניפורא נקט נורא כו'. יראה בזה לפי ענינו שהם מיני שררה לפי מעלותם לעבודת כוכבים הקומא הוא הגדול לפי חשיבותו ואמר דכל אחד מהם נקט נורא להחשוב וגדול ממנו עד שהקומא לפי גודלו וחשיבותו לא נקט נורא מקמי שום בר אינש אלא בפני עבודת כוכבים כי במחשך כל מעשיהם והם צריכין לאור אדם אבל הקב"ה אינו כן כי נהורא עמיה שרי ואדרבה הוא נקט נורא מקמי ישראל כי הוא אינו צריך לאורם אבל הם צריכין לאורו כדאמרינן פרק ב"מ ועיין בענין זה פרק החובל וק"ל:

[עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ. מפורש פ' הקומץ רבה]:

לא צנון כו'. כתבו התוספות אין זה רבותא כו' ועוד נראה לפרש דרבותא הוא דשכיח הוא בשלחנם אפילו בימות הגשמים דאין דרך אלו לגדל ולצמוח בגנות בימות הגשמים בשביל הקור ואולי שהיו מגדלים אותן במערות ובמקומות שאין הקור שולט בהם כ"כ וכן הוא דרך בחצרות המלכים ושרים עוד היום הזה ודרשו כן מדכתיב גיים ביו"ד תחת וי"ו כפרש"י והוא ודאי דבשאר מלכים הקודמים מיעקב ועשו גם המה לא היו חסרים משלחנם כל הדברים אבל נקט רבי ואנטונינוס שהיו בזמן אחד במקום אחד דהכי משמע קרא שני גוים בבטנך כמו יעקב ועשו שהיו בזמן אחד במקום אחד בבטן כמפורש מתוך הסוגיא ודו"ק: