חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות ג:א:ח
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Yevamos 3:1:8 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 3:1:8) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →הי' לשניה צרה כונס לצרה ומקיים את אשתו. וכזה איתא לקמן בה"ג ושם הגי' הי' לראשונה צרה כונס את הצרה ומקיים את אשתו ואסור בשניה וכל הסוגיא כולה אות באות ושם הגיהו המפרשים ז"ל כמו בכאן. ובאמת בדפוס קראטשין גרסינן הי' לראשונה צרה וה"פ דהי' לראשונה צרה כונס את הצרה ומקיים את אשתו ר"ל בתחלה כונס את הצרה ונפקע הזיקה מן האחיות ע"י הכונס בלבד כדס"ל לאבא שאול לעיל בסמוך וכמו שכתב הק"ע ז"ל דלאחר שכנסה מותר לכתחלה לבעול עיי"ש והיינו דקאמר כונס את הצרה ומפקיע את הזיקה מהאחיות ועי"ז מקיים את אשתו ר"ל דלאחר הכניסה אשתו היא ומותר לקיימה לכתחלה לבעול אותה לכתחלה כדאיתא לעיל לאבא שאול. ואסור בשני' אע"פ שנפקע זיקת אחותה הראשונה מ"מ אסור בשניה משום דהוי אחות צרת אשתו ואסורה מדרבנן וע"ז פריך ב' קושיות והדא היא מותר אדם בקרובת צרת חליצתו והא זהו כמו אחות חלוצה אסורה ואחות צרת חלוצה מותרת ולא גזרו רבנן ולמה אסור בשניה הא אין איסור באחות צרת ערוה מדרבנן ועוד קשה אי השני' אסורה וצריכה חליצה ויהא אסור בצרה משום צרת אחות חליצתו. ע"ז משני א"ר יודן אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס ר"ל אפילו עד שלא כנס בלא העצה דיכנוס תחלה לאפוקי הזיקה בכניסה ואח"כ יהי' לכתחלה הביאה בהיתר אלא אף אם ירצה לבעול לכתחלה ג"כ מותר הצרה והכניסה תחלה הוא רק ליתר בטחון שמא אינו מותר בה בתחלה הוא מותר בה ובסוף הוא אסור בה. אם אומר את כן נמצאת ותיבת נמצאתה ט"ס וכן איתא בה' ג' לקמן נמצאת עושה צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה פי' דהא דאסור בצרת אחות חליצתו הוא כפי' התוס' ז"ל דהוא משום צרת ערוה. כדאיתא בירושלמי לעיל והא דאסור צרת ערוה כמו צרת אחות אשה הוא לאו דאסרה הכתוב להצרה באיסור אחות אשה במקום מצוה ז"א אלא דהיא אסורה רק משום איסור דא"א לחוד כדאיתא בבבלי דף ג' מש"ה תני פוטרת ופרש"י ז"ל דכיון דנפטרה ממילא הוי באיסור א"א וכן איתא בירושלמי לעיל בפ"ק מפורש דעל הצרה אינו חייב רק באיסור אשת אח לחוד וקי"ל כר"י דמי איכא מידי דמעיקרא הותרה ועכשיו תיקום עלה באיסור אשת אח וע"כ פשיטא דאין איסור בצרת ערוה רק כשהוי בשעת נפילה צרת ערוה אבל בשומ"י שקידש את אחותה אין הצרה אסורה כלל. דהא כיון דהותרה שוב אי אפשר שתיאסר משום אשת אח כפי' הרשב"א ז"ל דף מ"א המובא כמה פעמים בדברינו וכן איתא בפ"ק בירושלמי מפורש עיי"ש וע"כ אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס את הראשונה שמא אינו מותר בה מתחלה היא מותר בה ולבסוף הוא אסורה בתמי' [כדאיתא לעיל בירושלמי בפ"ק שכבר נראה לפטור בה] אם אומר את כן נמצאת עושה צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה דאין צרת ערוה אלא בשעת נפילה אבל לאחר מיתה שנעשית צרת ערוה אין עלה שום איסור צרת ערוה כדברינו דאיסור צרת ערוה הוא משום אשת אח. ומי איכא מידי דמעיקרא הותרה ועכשיו תיקום עלה באיסור א"א וכדאמר ר"י אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס כו' מתחלה הוא מותר כו' והוי כההיא דא"ר יוחנן מי איכא מידי דמעיקרא הותרה ועכשיו כו' וכיון דהיא ראשונה והותרה מתחלה מי איכא מידי דמעיקרא הותרה ועכשיו כו':