חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות א:א:ו
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Terumos 1:1:6 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 1:1:6) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה ארשב"ג בד"א בחרש מתחילתו אבל אם היה פקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. והוא כמו דגרסינן בתוספתא מפורשת רשב"ג אומר איזהו חרש שהיה חרש מתחילתו אבל פיקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו. וכן גרסינן בסיפא שם ר"י אומר קטן שהניחו אביו במוקשה הוא תורם ואביו מקיים על ידו תרומתו תרומה וכו' עיי"ש ומקיים על ידו פי' עומד על גביו וס"ל לרשב"ג חילוק בענין חרש דאיזהו חרש דוקא חרש מתחילתו זהו חרש אבל בפקח שנתחרש אינו חרש גמור אלא מהני מעשיו כשאחרים מקיימין מעשיו ולפיכך פקת שנתחרש אינו בכלל חרש הנשנה במשנתינו בכלל חמשה לא יתרומו ומתניתין מיירי דוקא בחרש מתחלתו אבל פקח שנתחרש אינו בכלל חרש אלא אהני תרומתו בשאחרים מקיימין אותו וע"ז גרסינן בירושלמי אמר רשב"ג בד"א שהיה חרש מתחלתו אבל פיקח שנתחרש הוא כותב ואחרים מקיימין כתב ידו ולמד הירושלמי דין גט מדין תרומה כמו דבתרומה ס"ל לרשב"ג דפקח שנתחרש אין דינו כחרש גמור אלא אהני תרומתו כשאחרים מקיימין על ידו כן נמי בגט בפקח שנתחרש כותב ע"י שאחרים מקיימין כתב ידו וזהו הברייתא דמביא הירושלמי דלמד מדין תרומה והוא הברייתא דתוספתא [ריש מס' תרומות] אבל הבבלי מביא ברייתא אחריתא במס' גיטין (דף עא ע"א) תנאי היא דתניא ארשב"ג בד"א בחרש מעיקרא אבל פיקח שנתחרש הוא כותב ואחרים חותמין ופירוש דאחרים חותמין לעדות על הגט ולא דאחרים מקיימין על ידו אלמא דכתיבתו מחזיק לי' לפקח גמור כדפרש"י ז"ל שם ואילו בירושלמי גרסינן כותב ואחרים מקיימין כתב ידו וע"כ דהאי מקיימין הוא כמו מקיימין דגבי תרומה דל"ל דמקיימין משום קיום שטרות דז"א דמאי שייטא דקיום שטרות הכא דזה פשיטא דכי בשביל שהוא פקח ונתחרש לא ליבעי קיום שטרות וע"כ. דאחרים מקיימין כתב ידו הוא כמו בתרומה דהוא תורם ואחרים מקיימין על ידו וס"ל לרשב"ג דפקח שנתחרש אין דינו כמו חרש נמור אלא דאהני מעשיו ע"י שאחרים מקיימין עליו וע"ז התיב ריב"א ר"ח בשם ר"י חלוקין על השונה הזה אמרין והא מתניתא פליגא נתחרש או נשתטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו כיון דס"ל לרשב"ג דמהני בפקח ונתחרש ע"י שאחרים מקיימין על ידו והא מהך מתניתא מוכח דלא מהני ומשני קיימונה שאינו יודע לכתוב וע"ז התיב רבב"מ מברייתא הרי שכתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה אינו נט וע"ז קשה אמאי לא מהני כתב ידו הא בפקח שנתחרש מהני ע"י שאחרים מקיימין על ידו. א"ר יודן כו' פי' דמשני רומיא דברייתא על רשב"ג דלא דמי אמירה לשליח לכותב בשביל עצמו דאמירה לשליח הוא על להבא שמצוה שיכתוב והוא דבר להבא אבל כתיבת הגט בשביל עצמו הוא דבר על לשעבר שכותב צביתי ברעות נפשי וכו' ושבקית ופטרית וכו' דהוא לשון לשעבר וע"ז פריך רבב"ל אם יש בו דעת לשעבר יש בו דעת להבא אם אין בו דעת לשעבר אין בו דעת להבא: