חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים ו:ה:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Pesachim 6:5:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 6:5:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →אר"א דברי ר"מ אפילו עגל את ש"מ תרתי את ש"מ דבר שאין לו קצבה ודבר שאין דרכו להתחלף ויש בעשייתו מצוה. דבר שאין לו קצבה יפה פי' הפ"מ ז"ל דר"א קאי על פסח דווקא בדבר שאין לו קצבה וקאי על התוספתא וכן מפורש בהדיא בבבלי דף ע"ב ע"ב אמר רב ביבי אמר ר"א פוטר היה ר"מ אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשם הפסח עיי"ש אולם מה שמסיים דבר שיש בעשייתו מצוה לכאורה קשה מאי מוכח מהכא לדבר שיש בעשייתו מצוה ונלפענ"ד דמוכח כן מהא דאיתא לקמן בה"ו אמר ר"א למי נצרכה לר"מ אתיא דר"א כרשב"ל כמה דרשב"ל אמר יש בעשייתו מצוה כן ר"א אמר יש בעשייתו מצוה אין תימר שניא היא שהיא בע"מ ובע"מ אין דרכו להתחלף הרי עגל הרי אין דרכו להתחלף ואמר ר"א דברי ר"מ אפילו עגל כו' ע"ז קאמרינן הכא על הא דאמר ר"א דברי ר"מ אפילו עגל שאין דרכו להתחלף א"כ אמאי מודה בבע"מ לר"א גופיה אלא ע"כ משום דבעינן בעשייתו מצוה בבע"מ אין בעשייתו מצוה משא"כ בעגל יש בעשייתו מצוה כמו דמחלף בירושלמי בהדיא בה"ו הנ"ל והא דקפתח בתרתי ומסיים בתלתא דקפתח את ש"מ תרתי. וקמסיים בתלתא לבסמוך קחשיב תלת הוא משום דלעיל קאמר אמרין לית הדא דר"א תתובה על דר' יהושע דו יכול מימר ליה האיך את מושיבני מדבר שדרכו לחלף על דבר שאין דרכו להתחלף פי' דאפילו היה פסח דבר שיש לו קצבה מ"מ פטור ולא דמי לאימורי ציבור דהתם דבר שאין דרכו להתחלף משא"כ שלמים בי"ד דרכו להתחלף ונמצא דר"י ס"ל בשלמים לשם פסח פטור מב' טעמים משום שאין לו קצבה ודרכו להתחלף ור' יהודא ס"ל דאף באימורי ציבור ג"כ פטור הגם שיש לו קצבה מ"מ מחמת שיכול הוא להתחלף ור"א דאמר דברי ר"מ אפי' עגל הוא דווקא בפסח הגם דהוי דבר שאין דרכו להתחלף מ"מ פטור משום דבר שאין לו קצבה. ולפיכך קאמר ר"א בבבלי מפורש דווקא בפסח אפילו בעגל ולא באימורי ציבור משום דלכל הפחות חדא בעינן או דבר שדרכו ליחלף או דבר שאין לו קצבה לפיכך ר"א דאמר דברי ר"מ אפילו עגל הוא דווקא בפסח אבל באימורי ציבור אינו כשר אלא דווקא שיהא דבר שדרכו להחלף. וע"כ קאמר אליבא דר"א דברי ר"מ אפי' עגל. את ש"מ תרתי את ש"מ דבר שאין לו קצבה ודבר שאין דרכו ליחלף ויש בעשייתו מצוה. כלומר דתרתי בעינן דבר שאין לו קצבה אף דבר שאין דרכו להחליף הרי אחד ועשייתו מצוה הוא שני והוי ב' לפטור אין לו קצבה ועשייתו מצוה ואי היה דבר גם שדרכו להחליף היה ג' פטורי אין לו קצבה ודרכו להחליף ועשייתו מצוה לפיכך קאמר בסמוך את ש"מ תלתא והכא קאמר את ש"מ תרתי משום דאין לו קצבה ועשייתו מצוה אבל לא משום שדרכו להחליף דהא אין דרכו להחליף:
רשב"ל אמר יש בעשייתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה. ר"י אמר אין בעשייתו מצוה כגון ב' שפודין אחד של שחיטה ואחד של נבילה וביקש לאכול א"ז ואכל א"ז והוי כמו דגרסינן בבבלי דף ע"ב ע"ב בשם רשב"ל נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי חייב. ור"י אמר אשתו נדה כו' בא עלי' חייב יבמתו נדה פטור. איכא דאמרי כ"ש בההיא מחייב דלא עשה מצוה א"ד התם הוא דהו"ל לשיולי אבל הכא דלא הו"ל לשיולי פטור ומסיק בגמ' דיבמתו בזוז מינה עיי"ש וה"נ בירושלמי פליגי ר"י ורשב"ל כמו בבבלי ממש דרשב"ל ס"ל דהא דקיי"ל כר"י דטעה בד"מ פטור אע"פ שלא עשה מצוה מ"מ בעינן בדבר מצוה שיהא דבר שיש מצוה למחר בעשייתו וגוף הדבר מצוה היא אך לא הגיע זמנו לקיים המצוה בשעה הזאת ובשעה הזאת אינה מצוה אבל יש מצוה בגוף הדבר כשהגיע הזמן כגון יבמתו נדה ובא עליה הגם דעתה אין מצוה בעשייתה כיון דהוי נדה וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו מ"מ כיון דלמחר דכשתטבל במקוה יהא מצוה ביבום א"כ גם השתא פטור אבל כשטעה בדבר שאין שום מצוה לעולם וטעה בדבר שאיננה מצוה כמו בליל פסח שרצה לאכול צלי ואכל נבילה דבנבילה לעולם ליכא מצוה אז חייב אפילו לר' יהושע דע"כ לא ס"ל לר"י דטעה בדבר מצוה פטור אף על פי שלא עשאה מצוה הנ"מ גבי מילה דגוף המילה מצוה הוא אלא דעדיין לא הגיע זמנו ע"כ לא הוי מצוה אבל יהיה מצוה למחר וה"נ גבי יבמתו נדה דיהא מצוה בהאי ביאה למחר אבל בשפוד של נבילה דלעולם ליכא ביה מצוה פטור דלא דמיא לתינוקות דהתם יש בעשייתו מצוה למחר כדמסיק אח"כ ור"י אמר אין בעשייתו מצוה כגון ב' שפודין וכו' וסבר לאכול א"ז ואכל א"ז הגם דאין בעשייתה מצוה לעולם נמי פוטר ר' יהושע וקפריך מתניתא פליגא על רשב"ל כצ"ל ומוכח ט"ס הזה מל של אחר השבת בשבת ר"י פוטר הרי אין בעשייתה מצוה ופוטר ר"י ומשני שמואל קפודקיא למחר יש בעשייתו מצוה ושמואל קפודקיא מפרש דברי רשב"ל דהיינו הך יבמתו נדה והיינו הך דתינוקות וע"י הירושלמי הזה יאיר עינינו בע"ה בסוגית הבבלי דהתם קאמר רשב"ל גבי שפוד דחייב וקשה לכאורה הא קי"ל דטעה בד"מ פטור אע"פ שלא יעשה מצוה כמו דתני ר"ח בשם ר"מ וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' שגגות ה"ח ותמה שם הלח"מ ז"ל וז"ל ואיכא לתמוהו טובא חדא דבתחלת דבריו ז"ל שאמר כל העושה מצוה מן המצות ובכלל עשייתן כו' משמע דבעינן תרתי שטועה לעשות מצוה ויעשה מצוה והוא כרשב"א כו' דס"ל דהיכי דלא עשה מצוה כו"ע מידי דחייב אפילו לר' יהושע אע"פ דקי"ל כר' יהושע בהא פסק דחייב דבהא לא פליגי כו' וא"כ קשה היכי דמל של אחרי השבת בשבת הא לא עשה מצוה כדאמרינן בגמ' וא"כ אמאי פסק דפטור הא לרשב"א בהא כו"ע מודי דחייב ואיך רבינו ז"ל פטר בזה שכ' ואחד למול בשבת ואחד למול לאחר שבת דפטור וכו' עכ"ל וכן בה' ט"ז פסק גבי שפודין דחייב שהרי לא עשה מצוה באכילה זו וא"כ קשה להבין פסקי הרמב"ם ז"ל אבל לפי הירושלמי ניחא מאד דרשב"ל פסק גבי שפודין דחייב משום דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה דלא אמרינן אע"פ שלא עשה מצוה פטור רק גבי תינוקות דיש בעשיית גוף הדבר מצוה רק דהשתא לא הגיע הזמן אבל למחר יש בעשייתו מצוה ואף דר"י פליג בירושלמי וס"ל דאפילו גבי שפודין חייב מ"מ הרמב"ם ז"ל פסק כרשב"ל משום דפסק כלישנא קמא בבבלי דר"י לא פליג ארשב"ל בשפודין ובזה ניחא מה דבבבלי מימרא דרשב"ל הוא משפודין ומימרא דר' יוחנן היא מיבמתו ואילו בירושלמי הוא בהיפוך דמימרא דרשב"ל הוא מיבמתו ומימרא דר"י הוא משפודין אבל לפי מה שבארנו הוא דטעמא דרשב"ל בבבלי גבי שפודין הוא מטעמא דיבמתו דאמר בירושלמי דיש בעשייתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה דבעינן דלמחר יהא בעשייתה מצוה ונמצא דהבבלי והירושלמי אזלי בחד שיטא אליבא דר"מ ורשב"ל בלישנא בתרא אליבא דר"י רק הרמב"ם ז"ל פסק כלישנא קמא דחייב גבי שפודין מטעם כ"ש כדאיתא בגמ' כ"ש דחייב דלא עשה מצוה והוי כ"ש מאשתו נדה הגם דהוי לחלוחית של מצוה כדפי' רש"י ז"ל אע"ג דמעוברת מ"מ מצות שמחת אשתו איכא וע"כ שפיר ניחא לישנא ופסקי הרמב"ם ז"ל דפסק כר' יהושע גבי תינוקות אפילו לא עשה מצוה פטור גבי תינוקות ומ"מ בשפודין פסק דחייב וניחא נמי לישנא דהרמב"ם ז"ל כל העושה מצוה מן המצות ובכלל עשייתה נעשית עבירה כו' א"כ משמע מלשונו דבעינן שיעשה מצוה ולמה גבי של אחד בשבת בשבת פסק דפטור הא לא עשה מצוה ז"א דלעולם ס"ל דטעה בד"מ ולא עשה מצוה פטור כמו דקי"ל אליבא דר"י דפליגי באחד בשבת שמל בשבת פוטר ר"י ומכל מקום אינו פטור רק בשיש בעשייתה מצוה כמו דסבירא ליה לרשב"ל וגבי תינוקות נקרא יש בעשייתה מצוה כיון דלמחר יש בעשייתה מצוה משא"כ גבי שפוד ומתורץ בזה קושית הלח"מ ז"ל בע"ה וז"ב: