חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר ו:א:ז
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nazir 6:1:7 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 6:1:7) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"י אומר לחברייא הוו ידעין דאיתפלגון ר"י ורשב"ל אבר מן החי שחלקו ואכלו ד"ה פטור מה פליגין כשחלקו בפיו ואכלו ר"י עבד פיו כלפנים רשב"ל עבד פיו כלחוץ. לפירש"י במס' חולין דף ק"ג דלרשב"ל כיון שבלען חלק חלק לא בב"א אינו מיחייב ופריך שם לרשב"ל היכי משכח"ל דחייב ולפירוש התוס' ז"ל הא תמיד בדרך אכילה הוא לועס ונתחלק לחלקים לעולם ומשני בגרומיתא זעירתא ופירש"י ז"ל דאין אדם לועסו אלא בולעו עי"ש ולפ"ז לרשב"ל דעביד לי' פיו כלחוץ אינו מיחייב לעולם בשאוכל כיון דלועס ונתחלק בפיו ור"י ס"ל דכיון דהוי דרך אכילה כמו שכתבו התוס' ז"ל משום דדרך הוא שנתחלק בפיו בשעת לעיסה. אמרין לי' את מה אמר אמר לון אנא אמרי לכון הרי עולם פליגין ואתון אמרין אכן אין כיני אפילו חלקו בחוץ ואכלו יהא חייב כפי' הפ"מ ז"ל הרי עולם פליגין כלומר גדולי עולם פליגין איך אכריע את דעתי אם כן אם שתירצו שאתן אני הכרעה לדעתי אפילו חלקו בחוץ חייב א"נ יש לפרש כך הרי עולם פליגין לשון פליגין הוא ל' חולקין כמו בפלוגתא גרסינן פעם בלשון חולקין ופעם בלשון פליגין והוא לשון חלוקה ואולי צ"ל אנא אמרי להון במקום לכון ולפ"ז ה"פ דשאלין לי' את מה אמר פי' את מה אמרת להם אמר לון אנא אמרי לכון [צ"ל להון] הרי עולם פליגין כלומר דכך דרך העולם לחלוק בפה בשעת לעיסה ואתון אמרין אכן ע"ז פריך הגמ' אין כיני אם כן כיון דהעולם פלגין בעת אכילה ודרך אכילה כן חייב א"כ לפ"ז צריך להיות אפילו חלקו בחוץ ואכלו יהא חייב למה דרך אכילה היא א"ו דמשום דהוי דרך אכילה כן לא מתחייב בשביל זה א"נ הגירסא הוא כמו שהוא אמרי לכון וה"פ ששאלו את מה אמר פי' האיך דעתך ומה את אומר לנו אמר להם הרי עולם פליגין כנ"ל דדרך העולם לחלוק בפה בשעת אכילה והאיך אתון אמרין הכין פי' האיך עלה על הדעת למימר כן והלשון ואתון אמרין הכין מצינו בירושלמי כו"כ פעמים אף במקום דלא מצינו שאחד אמר כן בפשיטות בהחלט אלא בלשון שאלה אם יש לומר כן או כן ומשיב להם הלא בודאי הוא כן ואתם אמרין הכין דהוי לכם ספק כך הכא נמי דחבריא שאלין ממנו האיך דעתך בזה ויש להם מקום ספק האיך למימר או כך או כך ומשיב להם אנא אמרי לכון הרי עולם פליגין ואתון אמרין הכין האיך אפשר לספוקי בזה פשיטא דחייב ע"ז משיבין לי' אם כן אפילו חלקו בחוץ נמי יהא חייב למה דרך אכילה הוא ודוק:
נמלה שחלקה בפיו. דנמלה נמי א"צ כזית אלא דהוי בריה והוי כאבר מן החי וכן ענבה גבי נזיר נמי הוי בריה וכן פרידה של רמון ג"כ הוי בריה לשיטת הירושלמי במס' ברכות וכן כתב בס' נו"י ז"ל וזהו דמשיב לי' על ענבה דדווקא במידי דע"י החלוקה בטלה הטומאה נתבטל נמי האיסור משא"כ במידי דלא שייך בי' טומאה וגבי מצה השיב דמ"מ נהנה חכו ולא בעינן הנאת מעיו הגם דבלע מצה יצא מ"מ לא אזלינן אחר הניית מעיו אלא לאחר הניית חכו רבנן דקיסרין אמרין רבי ניסא שאל פרידה של רמון של ערלה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דר"י ודרשב"ל והנה גבי נמלה קאמר הגמ' בפשיטות דתלי בפלוגתא דר"י ורשב"ל וגבי ענבה הוא שאלה דשאל ר' מיישא לר"ז משום דיש בזה ספק כמו שבאמת השיב לו ר"ז משום שאין בו טומאה וגבי מצה דשאל רבב"מ מקום הספק הוא משום דהתם אכילת מצוה והעיקר הבליעה ואם הקיא אינו יוצא ואם בלע ולא לעס כדרך אכילה נמי יצא ע"כ שאל אם בזה כו"ע מודים דאזלינן בתר מעיו או דגם בזה ס"ל לר"י דאזלינן בתר הנאת גרונו וחכו [דעיקר הפלוגתא בין ר"י ורשב"ל תלי אם אזלינן בתר הנאת גרונו או אחר הנאת בני מעיו כדאיתא בבבלי עי"ש] ושמא גם רשב"ל ס"ל בזה דאזלינן בתר הנאת גרונו ופשיט לי' דבזה כו"ע ס"ל דאזלינן בתר הנאת גרונו ועל הספק של פרידה של ערלה פריך הגמ' מאי ספק הוא מאיזה טעם יש להסתפק בזה אם הספק הוא משום דהוי משקין אם שייך הפלוגתא דר"י ורשב"ל גבי משקין ושמא עד כאן לא נחלקו אלא במידי דאכילה אבל במשקה דחשיב שתיה לא שייך הפלוגתא ע"ז פריך כיון דאינו קרוי משקה אלא מזיתים וענבים וחוץ מזיתים וענבים לא הוי משקה אלא אוכל כדפי' הק"ע ז"ל רבנן דקסרין תיפתר שבלען פי' דאולי עד כאן לא נחלקו ר"י ורשב"ל אלא דווקא באוכל ע"י לעיסה שלעס בפיו ונחלקה בפיו לשתים אז ס"ל לר' יוחנן דלא חשיב חלוקה משום דכן דרך האכילה ללעוס ומתחלק ואבל אם לא לעס אלא בלען ודרך הבולע שלא לחלק וא"צ לחלק רק באוכל ע"י לעיסה שמוכרח לחלק אבל בבולע שאין מוכרח לחלק ע"כ אם חלק בפיו חשיב נחלק ודוק: