חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר ד:ה:ב

מיפר לה מפני שערה ריבר"ב בשם ריב"ח גזה"כ היא היפר נדריה היפר מה שעלי'. פי' דמקשה על כלל המתני' דפליגי ת"ק ור"ע ורבי באם יכול להפר מפני גילוח שער וכל הפלוגתא הוא בענין אם יש ניוול שער וכל ענין ההפרה הוא מפני השער וקשה הא גזה"כ היא דהבעל מיפר אף מה שעלי' ויכול להפר אף קרבנות דנזיר כדדריש לעיל בה"ד אריב"ח גזה"כ הוא הפר את נדרה הפר מה שעלי' מי שהוא הפר את נדרי' הוא מיפר מה שעלי' עי"ש א"כ קשה דלמה קמפלגי במתני' דידן בהפרה של הקרבנות הנשאר מפני שערה ת"א יש לו הפרה בשערה וח"א אין לו הפרה בשערה ותלי הפרת הקרבנות בשערה הא אפילו בלא השער שייך הפרה משום הקרבנות גופייהו והיינו דפריך מיפר לה מפני שערה בתמי' והא ל"ל השער ולמה אלים השער יותר מן הקרבנות גופייהו ריבר"ב בשם ריב"ח גזה"כ הוא פי' אע"פ שיש בידו להפר משום הקרבנות לחוד מגזה"כ כנ"ל אבל מ"מ הגזה"כ הוא דווקא בשעה שיש בידו להפר דבר מגוף הנזירות מיפר גם הקרבנות אבל בשעה שאין מה להפר מגוף הנזירות אינו מיפר הקרבנות לחוד וזהו דמשני אריבר"ב בשם ריב"ח גזה"כ הוא היפר נדריה היפר מה שעליה בשעה שהוא מיפר נדרי' מיפר מה שעלי' דווקא בשעה שהוא מיפר נדרי' מיפר מה שעלי' אבל בשעה שאינו מיפר נדרי' אינו מיפר מה שעלי' וע"כ שייך כל הפלוגתא דבמתני' דמיפר לה רק מפני שערה וע"כ פליגי במתני' אם שייך הפרה משום שער או לא ודוק:

א"ר יוחנן ד"ה היא משניתק מל"ת לעשה. פי' דאפילו לרבנן דעדיין אסורה לשתות ביין ולהטמא למתים עכ"ז אינו יכול להפר וכ"ת מאי נתחדש השתא בשנזרק עלי' אחד מן הדמים בשלמא לר"א דמוקי לה כר"ש שפיר נתחדש בה כעת היתר שתיית יין וכו' משא"כ לרבנן מאי נתחדש בה כעת דאמרת אינו יכול להפר ומסיק משניתק מל"ת לעשה לאחר שנזרק אחד מן הדמים אז אין בכוחו להפר על ביטול מ"ע ואח"כ גרסינן אחר ישתה כו' מחלוקת רבנן ור"ש זה קאי על אוקימתא דר"א וכך דרך הירושלמי בכו"כ מקומות דגרסינן אח"כ בפירוש מה שאמר מעיקרא בסתם וכן איתא כו"כ פעמים עצמו מספר ודוק: