חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר ג:ד:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nazir 3:4:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 3:4:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' זעירא בשם רשב"ל טעמא דר"א זאת וגו' המטמא ביום מלאת נותנין לו תורת נזיר. וזה קאי איום מלאת של נזירות מרובה וגזה"כ הוא דיום מלאת של נזירות מרובה הנטמא נותנין לו תורת נזיר דסותר ל' יום אבל בנזירות מועטת אינו סותר אלא ז' דגזה"כ הוא דווקא על נזירות מרובה ולא על נזירות מועטת כדאיתא בתוס' ז"ל דף ז' המובא בהלכה דלעיל בדברינו ודוק:
שמואל בר בא בעי קומי ר"ז נטמא באותן הימים מה הן ניתן לתורת נזיר. פי' דקאי על הסיפא גבי נטמא יום מאה ואחד סתר שלשים לת"ק ולר"א סותר ז' והוא מדרבנן דגזרינן אטו יום מלאת דסתם נזירות ע"ז מיבעיא אם הני שלשים יום דמדרבנן אם ניתן לתורת נזיר מדרבנן לענין כל דבר אף לענין קרבן ואף דצריך להביא קרבן בלא"ה על הנזירות שלו דהא עדיין לא הביא קרבנות דטהרה על נזירות שלו אך נ"מ באם נטמא באותן הימים אם מביא קרבן על תגלחת הטומאה וכה"ג מפלפלין בתוס' ז"ל בריש מס' נדרים גבי כינוי נזירות האיך הוי אם הוי נזירות גמורה להביא קרבן דלחד שיטה מביא קרבן על כינוין דכיון שתיקנו רבנן שנודרין בהני לישני הוי כעיקר נזירות ויש כח בידם לעשות תקנותיהן כעיקר נזירות ולחד שיטה דבאמת בכינוין מדרבנן לא משכח"ל רק בנדרים אבל לא בנזירות עי"ש וזהו האיבעיא דבעי שמואל בר בא קומי ר"ז אם נטמא באותן הימים מה הן אם ניתן לתורת נזיר גם ע"ז או נא דלא ניתן רק שיהא נוהג בטהרה ובאיסור גילוח וביין ובטומאה למתים אבל שיהא ניתן לנזירות גמורה דיביאו קרבן על ידי נזירות הזה כגון בנטמא לא ניתן תורת נזיר עליו ודוק:
א"ר שמיי מכיון דתימר ניתק לתורתו של נזיר כמטמא ביום מלאת והמטמא ביום מלאת אין שביעי עולה לו מן המנין. פי' דקאי ג"כ אסיפא על נטמא וייום ק"א דסתר שלשים לת"ק והנה בדין כיצד יעשה אם מגלח תגלחת טומאה ומקריב קרבן על תגלחת טומאה שנטמא ביום ק"א ואז דינו דשביעי שלו אינו עולה לו מן המנין כיון דצריך להביא קרבן בשמיני כנ"ל בה"ג או לא דילמא אינו מגלח תגלחת טומאה ואינו מביא קרבנותיו על הטומאה של יום ק"א ואז דינו דשביעי שלו עולה לו מן המנין כנ"ל ומוכיח ר"ש מכיון דתימר ניתק לתורתו של נזיר פי' לת"ק דס"ל דסותר ל' יום ע"כ דינו דיום ק"א הוי כמו דין אם נטמא ביום מלאת כיון דיש לו כח לסתור כבנזירות גמורה ע"כ דמי לכאילו נטמא ביום מלאת גופי' דאז מגלח ומביא קרבנות דטומאה ואז אין שביעי שלו עולה לו מן המנין כדקי"ל דבמקום דצריך להביא קרבן בשמיני אין שביעי שלו עולה לו מן המנין ע"ז פריך ר"מ דלמה תלי הדין הזה באם סותר שלשים או ז' כיון דיש בידו לסתור אפילו אם יסתור ז' [סתירה ממש לשיטת הירושלמי כדברינו לעיל] נמי הדין כן דלמה סותר סתירה ממש דבעי לחזור ולמנות ז' מי' חדשי' הוא משום גידול שער דמשום דצריך לגלח תגלחת טומאה ולהביא קרבנותיו ע"כ סותר ז' משום דבעינן בין תגלחת לתגלחת ז' ימים כדאיתא לעיל הלכה ג' א"כ אין נ"מ בין אם סותר ל' ימים לסותר ז' ימים דהא בין כך ובין כך כיון דסותר ע"כ דמקיים תגלחת דטומאה ומביא קרבנות דטומאה א"כ ע"כ דאין שביעי עולה לו מן המנין אבל מזה ע"כ אין ראיה דהא הא דנטמא ביום ק"א דסותר ל' לת"ק וז' לר"א הוא מדרבנן גזירה משום סתם נזירות דלזה ל' ולזה ז' וע"כ בעינן שיספור לזה ל' יום חדשים ולזה ז' ימים חדשים משום דכן הדין בסתם נזירות אבל מנ"ל בק"א דמגלח תגלחת דטומאה ומביא קרבנותיו דנימא אין שביעי עולה לו מן המנין דאין ראיה מהא דניתק לתורתו של נזיר דסותר ל' יום דיום ק"א דינו כיום מלאת דאין שביעי שלו עולה לו מן המנין דאין ראיה מסותר ל' יותר מסותר ז' אלא העיקר תלי אם יום ק"א הוי כיום מלאת או לא אם דינו דיום ק"א כיום מלאת אין שביעי שלו עולה מן המנין אפילו למ"ד סותר ז' ואם לא הוי יום ק"א כיום מלאת שביעי שלו עולה לו מן המנין אפילו למ"ד דסותר ל' וסגנון הלשון כך הוא דמקשה לו ר"מ לר"ש דמוכיח מהת"ק דסותר ל' דהוי יום ק"א כיום מלאת ע"ז מקשה ליה דז"א דאין נ"מ בין ת"ק ור"א דלא תלי כלל בסתירה דל' או דז' אלא אם מטמא ביום מלאת דחשיב כתוך מלאת למה לי סותר לל' יום אפילו לא יסתור אלא שבעה נמי הדין כן ולמה תלי במ"ד דסותר ל' אפילו אי לא יסתור אלא שבעה נמי הדין כן אלא במטמא לאחר מלאת שביעי שלו עולה לו מן המנין ג"כ אליבא דכ"ע אפילו למ"ד דסותר ל' ולא תלי כלל בסתירה דל' יום או דז' ימים אלא העיקר תלי האיך דינו דיום ק"א אי כיום מלאת או כלאחר מלאת דאפילו למ"ד סותר ל' יכול להיות שס"ל דיום ק"א הוי כלאחר מלאת ושביעי שלו עולה לו מן המנין משום דכל עיקר דצריך תגלחת דטומאה הוא משום דסותר תגלחת והבאת קרבן דטהרה אם לא עשה קודם סדר התגלחת דטומאה וע"כ בתוך המלאת דלא יצא עדיין השעה שראוי להביא קרבן ותגלחת דטהרה סותר הטומאה את התגלחת וקרבן טהרה אם לא עשה קודם סדר תגלחת וקרבן דטומאה אבל אם נטמא אח"כ ביום ק"א דכבר יצא השעה שראוי להביא קרבן הטומאה דאח"כ אינו סותר התגלחת וקרבן טהרה ואפשר לומר דביום מלאת גופיה כיון דעדיין לא גילח ולא הביא קרבן בטהרה ע"כ סותר הטומאה את התגלחת וקרבן טהרה עד שיגלח ויביא קרבן טומאה אפילו למ"ד דסותר ז' והרמב"ם ז"ל פסק בפ"ו מהלכות נזירות דנטמא ביום ק"א מגלח תגלחת טומאה ומביא קרבן בשמיני ואין שביעי עולה לו מן המנין ומקורו הוא מר"ש דסוגית דידן וז"ב בעז"ה ודו"ק: