חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים ח:א:ו
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kilayim 8:1:6 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 8:1:6) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →ועוד מן הדא דתנינן שביעית אית לך מימר שביעית דר"ע. פי' האיך חייב בשביעית במחפה מצד מקיים כר"ע וכי בשביעית אפשר לאוקמי כן כר"ע מצד מקיים בתמי' אלא ע"כ דמחפה הוי זורע. ע"ז פתר לה דבשביעית חייב מלקות על החרישה גופה דר"א אמר לוקין על החרישה וקמפרש ואזיל מ"ע דר"א ושבתה הארץ וגו' כלל שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור פרט וכו' ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה זרע וזמר מיוחד שהן עבודה בארץ ובאילן כו' פי' רש"י ז"ל במס' ב"ק דף ג' ע"א דדריש כלל ופרט וכלל ושבתה הארץ כלל שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור פרט שנת שבתין כלל וע"כ הוי כלל ופרט וכלל. ופריך מה עביד לה ר"י ומשני ב' דברים אינן מחלקין ר"ל דלא הוי כמו הבערה דיצאה לחלק וללמוד על כל הכלל ופריך ולית ליה לר"א דאינן חולקין ומשני לחלוק אינן חולקין וללמוד מלמדין ופריך ולית ליה לר"י מלמדין ומשני שניא היא שכלל בעשה ופרט בלא תעשה אין עשה מלמד על לא תעשה ואין לא תעשה מלמד על עשה וכזה איתא בבבלי ג"כ שם ופריך ע"ד דר"א ניחא [כן גרס המהרא"פ ז"ל וכן מוכח הוא] מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות משום דדריש כלל ופרט וכלל ואי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שהוא מועיל לעבודת הארץ אף כל דבר שמועיל לעבודת הארץ אבל לר"י קשיא למה מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות הא הל"ת דהפרט אינו מלמד על עשה דהכלל דושבתה הארץ א"כ אף בחופר בורות שיחין ומערות נמי עובר דהא ושבתה הארץ שייך בכל עבודות אף שאינו מועיל לעבודת הארץ וא"כ קשה למה מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות וה"פ ע"ד דר"א ניחא מה דמותר לחפור בורות שיחין ומערות משום דכשם דמלמדין לענין איסור מהפרט כן למדין נמי לענין היתר אבל ע"ד דר' יוחנן מהו לחפור בורות שיחין ומערות ר"ל מהו הענין דלחפור בורות שיחין ומערות בשביעית [או דצ"ל למה חופר במקום מהו לחפור] כשם שאין מלמדין לענין איסור כן לענין היתר לא ילמדו ע"ז משני א"ר בא קרתיגנייא טעם דר' יוחנן שש שנים תזרע שדך לא בשביעית ושש שנים תזמור כרמך לא בשביעית כל ל"ת שהוא בא מכח עשה עשה הוא פי' וא"כ לפ"ז מותר לחפור בורות שיתין ומערות דהא אין עשה מלמד על ל"ת ואין ל"ת מלמד על עשה. אבל עשה על עשה שפיר מלמד וא"כ הוי כלל ופרט בעשה והעשה דהפרט מלמד על העשה דהכלל ונמצא דהעשה דהוי בהפרט דזרע וזמר למידה על העשה דהכלל של ושבתה הארץ נהי דלא מלמד שיהא כעין הפרט באיסור ל"ת אבל למידה על הכלל שתהא מיוחד כעין הפרט מה זרע וזמר מיוחדין שהן עבודות הארץ ואילן ומועיל להארץ כן הכלל צריך להיות מועיל לעבודת הארץ. וה"ג במס' שבת פ' כלל גדול כל ל"ת שהוא בא מכח עשה עובר בעשה ואם כן הוי הפרט והכלל בעשה. ע"ז נחלקו ר' ירמי' ור' יוסי ר' ירמי' אמר עובר בעשה דהכלל הוי ג"כ עשה וכל המלאכות בשביעית הוי בעשה ור' יוסי אמר אפילו עשה אין בו בהכלל [וע"כ ממילא לא צריך לשנויי דלפיכך מותר לחפור בורות שיחין ומערות משום דהפרט הוי נמי עשה ז"א דאפילו לא הוי הפרט עשה מ"מ מותר לחפור בורות שיחין ומערות דליכא כאן שום עשה אפילו בהכלל] והא דכתיב ושבתה הארץ וגו' הוא לאו לאיסור עשה על שאר מלאכות אלא הוא אזהרה על זרע וזמר כדמסיק וליידא מילה כתיב ושבתה הארץ לענין ל"ת שבו ר"ל דממה תשבות הארץ הוא מהל"ת דהוא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור: