חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים ח:א:ד

סברין מימר אוסר נעשה מחיצה ליאסר. על דעתי' דר' יונתן כתיב שדך לא תזרע כלאים לאיזה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים. פי' אם להחמיר עליו אפילו מין אחד לכתוב סתם לא תזרע כלאים והי' שדה וכרם בכלל וכל תרי מיני אסור בין ב' מיני אילנות בין ב' מיני זרעים בין מין אחד זרעים ומין ב' אילן בשלמא לר' יאשי' קמ"ל דבכרם בעינן ב' מינים עם הכרם משא"כ לר' יונתן דשוה כרם לזרעום דשדה א"כ קשה למה לן ב' קראי ומשני כהא דאמר ר"ה הן דאת אמר לא אמרת למה את אומר כפי' הפ"מ ז"ל בדבר שאמרת לא תימר למה אתה אומר משום דרוצה למימר לאוקמי' בלאו דנ"מ בין אם לא היה אומר אלא דמובן ונכלל במה שאמר כבר בין שחוזר ומיחד הדיבור ע"ז. וקרוב לזה פי' הפ"מ ז"ל. או כהא דאר"ז לא תזרע כרמך כלאים עיקר כרמך לא תזרע כלאים פי' דאיתא בתוספתא ומובא בפ"ק דמס' פיאה ה"ב זורעין זרעין תרעי אילן כאחת והזורע עם חרצנים לוקה. פי' דלא חייב באילנות אלא על הרכבה אבל על הזרעים שזרע ב' מינין אילנות או זרעים וזרע אילן כאחד פטור כדאיתא במס' קדושין דף ל"ט אבל גבי חרצן דהוא זרעיני גפן דאיקרי כרם חייב אפילו על הזריעה ולא בעינן הרכבה ע"ז אמר ר"ז דה"ט דחרצן משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים עיקר כרמך לא תזרע כלאים. ר"ל דנעשה כל עיקר כרם לכתחלה ע"י כלאים ע"כ דהוא ע"י זריעה ולא ע"י הרכבה דכבר הוא כרם. ומסיק הגמ' הכא כמו במס' פיאה ר"י קפודקיא בעי קומי ר' יוסי תמן את אמר אין זרעי אילן קרוין זרעים לפיכך זורעין זרעים וזרעי אילן כאחת ולא עבר על לא תזרע רק בכרם מגזה"כ והכא את אמר זרעי אילן קרוין זרעים פי' גבי הכשר א"ל תמן מיעט הכתוב שאין דרך בנ"א קורין זרעים ר"ל דהא מדרבי קרא גבי כרם דאסור זריעה מכלל דשאר אילנות לא נקרא זרעים ברם הכא ריבה הכתוב לענין הכשר על כל זרע זרוע אשר יזרע אבל עכ"פ לר' יונתן צריך רחמנא לכתוב לא תזרע מיותר גבי כרם לענין דעיקר כרמך לא תזרע כלאים ועיין בביאור הגר"א ז"ל ביו"ד סי' רצ"ה סק"ה דכתב דזהו דוקא לר' יונתן אבל לר' יאשי' לא שייך עיקר כרמך לא תזרע כלאים דהא האיסור דכרם הוא דווקא עם כלאי זרעים אבל קמ"ל דלא כר' יאשי' אלא דעיקר כרמך לא תזרע כלאים דהכלאים הוא הכרם עיי"ש: