חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות ז:א:ה
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kesubos 7:1:5 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' יוסי אומר בכהנת פליגין יותר מכאן יוציא ויתן כתובה בסוף שנים וכו' עד סוף הסוגיא. פי' המפרשים ז"ל קשה להבין והק"ע ז"ל מגיה בסוף דברי ר"מ גבי שנים יוציא בתחלת שנים מגיה סוף שנים והפ"מ ז"ל מגיה הרבה ומהפך הגירסות ונראה לפענ"ד דמתפרש בפשיטות בלא שום שינוי גירסא וה"פ עפ"מ דגרסינן בתוספתא עד שלשים יום יעמיד פרנס ובכהנת ג' חדשים דברי ר"מ ר"י אומר בישראל חודש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ע"כ והנה בכהנת לר"מ פשיטא דהוא סוף ג' חדשים דהא תני עד שלשים יום יעמיד פרנס ובכהנת ג' חדשים משמע דג' חדשים יעמיד פרנס וגרסינן במכלתין דף ע"א ר"י היינו ת"ק אמר אביי כהנת אתא לאשמעינן רבא אמר חודש מלא וחודש חסר איכא בינייהו ע"ש בתוס' ז"ל ובמס' סנהדרין דף י"א ע"א בתוס' ז"ל ע"ש והנה לאביי דמפרש כהנת אתא לאשמעינן משום דס"ל דע"כ לא פליגי בתרתי רק בחדא ע"כ לאביי פליגי בכהנת ולרבא פליגי בישראל בחודש מלא וחסר אבל בכהנת לא פליגי וה"נ פליגי בזה ר' יוסי ור' מנא וסבירא להו תרווייהו דלא פליגי רק בחדא או ברישא או בסיפא או בישראלית או בכהנת וע"כ דבכהנת לכו"ע דלר"מ דהוא הת"ק הוא בסוף ג' כדאיתא בהדיא בתוספתא עד ל' יום יעמיד פרנס ובכהנת ג' חדשים הרי מפורש דבכהנת מעמיד פרנס ג' חדשים ע"כ דר' יהודא דפליג בכהנת הוא דס"ל דלא בעינן ג' חדשים וזמנו דר' יהודא זמן קצר הוא מן הת"ק וע"כ דס"ל בכהנת דשלשה יוציא ויתן כתובה הוא בתחלת שלש וא"כ הו"א דפליגי בתרתי בין בישראל בין בכהנת ע"כ מפרש ר"י דהת"ק דס"ל יותר מכאן יוציא ויתן כתובה הוא בסוף ב' חדשים ופרנס מעמיד ל' יום ובסוף ב' חדשים יוציא ויתן כתובה וה"נ ר' יהודה ס"ל בישראל חודש אחד יקיים ובסוף שנים יוציא ויתן כתובה א"כ ליכא פלוגתא בין ת"ק ר"י בישראל דליכא למימר הא נ"מ בין ת"ק ור"י בישראל ג"כ דהא ת"ק קאמר ל' יום ור"י קאמר חודש א"כ נ"מ בין חודש מלא וחודש חסר דהא לכו"ע חודש דרבנן הוא כ"ט יום עיין בתוס' ז"ל דף ע"א ד"ה ר"י ובתוס' ז"ל במס' סנהדרין ע"ש בדף י"א א"כ היה נ"מ בין ת"ק ור"י בישראל ג"כ ע"כ מפרש דהת"ק ס"ל ל' יום רק להעמדת פרנס אבל להוציא ס"ל ג"כ דהוא בסוף שנים א"כ אין כאן שום פלוגתא בין ת"ק ור"י בענין ישראל אלא בכהנת פליגין דת"ק ס"ל בכהנת סוף שלשה דהוא ר"מ בתוספתא דהוא הת"ק ור"י ס"ל בכהנת תחלת שלשה יוציא ויתן כתובה והיינו דמסיק ובכהנת שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה בתחלת שלש ותנא פליג בסוף שלשה דר"מ פי' דר"י קאמר בתחלת שלש ותנא פליג וס"ל בסוף שלשה דר"מ ומצינו דר"מ הת"ק פליג בכהנת ואי לאו דמצינו בתוספתא מפורש דר"מ ס"ל בכהנת סוף ג' לא היה בידינו לעשות פלוגתא בין ת"ק ור"י בכהנת אחרי שהת"ק לא מיירי כלל בכהנת במשנתינו והיינו אומרים אדרבה דלהת"ק שוין כהנת וישראל אבל מדמצינו בתוספתא דר"מ ס"ל בסוף שלשה בכהנת א"כ ר"י ס"ל בתחלת שלשה ואיכא פלוגתא בכהנת ע"ז א"ל ר' מנא מה דלא תניתא פליגין את עביד ליה פליגין אלא בישראל פליגין יותר מכאן יוציא ויתן כתובה בתחלת שנים ר' יהודה אומר בישראל חודש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה בתחלת שנים וא"כ איכא בינייהו בין ל' יום לבין חודש חודש מלא וחודש חסר איכא בינייהו ובכהנת שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה בסוף ג' ותני כן בסוף ג' ד"ה פי' דהא תנינן כן בתוספתא דהת"ק ס"ל בישראל עד שלשים יום ובכהנת סוף ג' ור"י פליג וס"ל בישראל חודש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ותו לא מידי א"כ ע"כ דבכהנת לא פליגי כלל רק בישראל אבל בכהנת בסוף ג' ד"ה א"כ קשה מה דלא תניתא פליגין את עביד ליה פליגין דהא בתוספתא מצינו בפירוש אדרבה דהת"ק מיירי מישראל ומכהנת ור"י מיירי רק בישראל א"כ כל עיקר מחלוקתם הוא בישראל אבל בכהנת סוף ג' ד"ה ודו"ק: