חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות ו:ז:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kesubos 6:7:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Ketubot 6:7:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →מכיון דר"א אמר אולפן ור"י אמר נראין הלכה כר"א. פי' דר' יוחנן אמר תלמידיו במס' ב"ב דף ק"ל ע"ב לא תעבדון עובדא במימרא דידי מד דאומר לכם הלכה למעשה ופירשב"ם ז"ל דר' יוחנן החמיר על עצמו ורבא א"ל לר"פ ולר"ה בריה דר"י כי אתי פסקא דדינא דידי לקדמייכו וחזיתו בי' פירכא לא תקרעיניה עד דאתיתו לקמאי דילמא אמינא לכו טעמא עיי"ש במס' הנ"ל וע"כ אמר ר' ירמיה כאן מכיון דר"א אמר אולפן ור"י אמר נראין הלכה כר"א פי' דהא ר' יוחנן אמר דלא תעבדון עובדא עד דאמינא הלכה למעשה וכיון דר' יוחנן אמר רק נראין ר"ל דמסתבר כך ע"כ הוא בעצמו החמיר על עצמו דלא יורו כן למעשה עד שיאמר הלכה למעשה ע"ז הקשה ר"ש ולא ר"מ הוא ר"ל דהא מברייתא דר"מ דתני שקל מוכח בפירוש כר"א ואינה נראית שמא כלום הוא בתמיה ר"ל אם אפילו הי' ר"י אומר בפירוש דלא נראה לו דעתא דר"א בזה והוי כהלכה למעשה מ"מ האיך יכולין לפסוק כר"י במקום שקשה לן מן הברייתא על דבריו ובאמת פלוגתא הוא בירושלמי במס' ערלה פ"ג ובמס' ע"ז פ"ה הי"ב במקום שקשה לן על ר' יוחנן מן המשנה אם אמרינן אם היה ר' יוחנן לפנינו דילמא היה מתרץ את דבריו או דסתרינן את דבריו מכח המשנה דר"ח ציפוראה ס"ל במס' ערלה דלא סתרין דברי ר' יוחנן מכח המשנה וכן ס"ל לר' יעקב במס' ע"ז אבל ר' אימי ור' יוסי ס"ל דדחינן דברי ר' יוחנן במקום שקשה עליו מן המשנה והוא בדין הזה בצמר הבכור שטירפו בטל ברוב דס"ל לר"י דטירוף ואריגה ב' ענינים הן ואייתי ר"ח ציפוראה קומי ר' יוסי ליטרא בשמונה ולא הורי לי' כר' יוחנן מכח המשנה דהאורג מלא הסיט מצמר הבכור ואין בידינו לחלק בין טירוף לאריגה ואמר ליה ר"ח ציפוראה אילו איתותבת תמן איתיהבית יאות ר"ל אילו היית בהישיבה של ר' יוחנן היית נותן לו היאות לר' יוחנן דהיית מודה לו דלא דמי טירוף לאריגה וכן אמר ר' יעקב לר' יוסי במס' ע"ז שם אילו תני קמן ר"ל אילו היה התנא דקרי לר' יותנן תנא לקמן ר"ל לפנינו איתיהבית לי' יאות וע"כ פריך ר"ש דאפילו היה אומר ר' יוחנן אינן נראות נמי לאו כלום הוא דהא קשה עליו הברייתא דר"מ דתני שקל ומייתי ראיה דדחינן דברי ר' יוחנן מכח המשנה דכן היה גבי צמר בכור דלא הורי ר' אימי כר' יוחנן משום דקשה מהמשנה דהאורג ולא ס"ל דילמא היה ר' יוחנן לפנינו היה מראה לנו טעם לחלק בין טירפו להאורג ע"כ מביא כאן הא דר' אימי דצמר הבכור דס"ל דדחינן דברי ר' יוחנן מכח המשנה ומזה הסוגיא מוכח בפירוש דפירוש הירושלמי במסכת ערלה ובמס' ע"ז שפירשנו הוא לאמיתה של תורה:
ר' חגי בעי קומי ר' יוסי ואינו חב לאחרים א"ל בשאין שם אחין ואינו חב לאחי אביו כו'. פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ דהנה בטעמא דר"מ מפרש בבבלי ובירושלמי דר"מ ס"ל מצוה לקיים דברי המת ורבי יוסי לא ס"ל מצוה לקיים דברי המת וא"כ קשה לר' יוסי דלא ס"ל מצוה לקיים דברי המת למה ס"ל דנאמנת לומר נאמן בעלי עלי ויתן המעות לחתנו הא גרסינן במס' גיטין דף י"ד ע"ב הולך מנה לפלוני והלך וביקשו ולא מצאו דהיכא דמת משלח בחיי מקבל דלמ"ד דלא ס"ל מצוה לקיים דברי המת דיחזרו נכסים ליורשי נותן דכיון דמת המשלח בטל השליחות שלו ולמ"ד דס"ל מצוה לקיים דברי המת נותן להמקבל משום לקיים דברי המת וגרסינן במסכת גיטין דף י"א ע"ב גבי מתניתין האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי אם רצה לחזור כו' אבל לא בשיחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו וקאמר בגמ' ש"מ מדרבנן התופס לבע"ח קנה ופרש"י ז"ל דהא הכא כיון שחזר המשלח בטל השליחות א"כ הוי תופס לבע"ח ופריך אפילו במקום שחב לאחרים ומסיק כאומר זכו דמי עיי"ש הרי מפורש דבמקום דנתבטל השליחות והשליח נותן להמקבל נקרא תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים דהוא חב להנותן א"כ לפ"ז הכא לר' יוסי דלא ס"ל מצוה לקיים דברי המת אם כן כשמת נתבטל השליחות א"כ שייך ליורשי הנותן וכשהשליח מוסר להמקבל במקום שנתבטל השליחות הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים א"כ אליבא דר"י אמאי נאמן בעלה עליה ויתן לו המעות הא צריך להיות שייך ליורשי הנותן ושייך לאחי' [ובפירוש כתב בח"מ באה"ע סי' נ"ד סעיף ק"ג להלכה דקי"ל כר"מ דמצוה לקיים דברי המת דפסק השו"ע דוקא שהושלש מתחלה לכך אבל בלא הושלש מתחלה לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ע"ז כתב הח"מ ז"ל דבלא הושלש מתחלה לכך כיון דלא הוי מצוה לקיים דברי המת לא קנתה הבת כלל עיי"ש] ע"ז פריך ר"ח קומי ר"י ואינו חב לאחרים וקשיא אליבא דר' יוסי דלפי שיטתו לא קנתה הבת כלל וע"ז משני בשאין שם אחין וע"כ לא חזרה הירושה לאחין [וזה מסתייעא לשיטת רש"י ז"ל דחולק על הרמ"ה ז"ל דכתב דאם מת האב ולא הניח יורשין אחרים אלא זו הבת בלבד הרשות בידה אפילו אליבא דר"מ שמיד זכתה בממון זו מכח ירושה ואתיא ירושה דאיתתא ומבטלת שלישית דממון זה לא ניתן ביד שליש בתורת מתנה אלא בתורת פקדון וירושה דאורייתא חלה על כל הממון בכל מקום שהוא ואע"פ שצוה האב בפירוש לא תתנו לה עד שתנשא או עד זמן פלוני יתנו לה דהו"ל מתנה עמ"ש בתורה ותנאו בטל תלמידי ר' יונה ז"ל ואין במשמע לשון רש"י ז"ל לחלק בזה כלל עכ"ל השטמ"ק ז"ל עיי"ש והכא מוכח מפורש כשיטת רש"י ז"ל דהא מוקי מתניתין בשאין שם יורשין ואעפ"כ ס"ל לר"מ דיעשה השליש מה שהושלש בידו וטעמא דרש"י ז"ל דהכא לא נופל ל' ירושה דהא נותן לה לשם מתנה והוי רשות ביד אדם ליתן לבניו הירושה רק בתורת מתנה כדתנן המחלק נכסיו ע"פ ריבה לאחד ומיעט לאחד כו' דבריו קיימין ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום מפני שהתנה עמ"ש בתורה אלמא דבמחלק נכסיו בשם מתנה לא שייך מתנה עמ"ש בתורה ויכול לעשות מה שירצה וה"נ נותן רק לשם מתנה לחוד וע"כ זכתה רק בשם מתנה ורשות בידו להתנות רק שיקח שדה לבתו לחוד] וע"ז פריך כיון דלא זכתה רק בתורת מתנה ולא בתורת ירושה א"כ קשה סוף סוף הא נפלו נכסי קמי יורשין אחרים דאין לך אדם מישראל שאין לו יורשין דאם אין לו בנים יש לו אחין והיינו דפריך א"כ חב לאחי אביו דהא היא לא זכתה מתורת ירושה דהא בדעתו רק שתזכה בתורת מתנה ולא בתורת ירושה א"כ כשמת נפלו נכסי ממילא קמי אחי אביו אם כן חוזרת הקושיא לדוכתיה א"כ נתבטל השליחות ולא זכתה הבת כלל דהוי תופס לבע"ח במקום שחב להיורשין ומשני ר"ח בריה דר"ה רוצה הוא בתקנת בתו יותר מקרוביו פי' דאע"פ שמזכה להבת רק בתורת מתנה מ"מ אין בכח היורשין לדחותה מירושה דלענין יורשין אחרים היא עדיפא ליה שאין יכולין לדחותה מירושה ואע"פ שאינו רוצה לזכותה להבת בתורת ירושה רק בתורת מתנה אבל זה ניחא ליה שאין יורשין אחרים ידחו בירושתן את הבת ממתנתה ואף שאינו רוצה ליתן להבת רק במתנה ואינה זוכה הבת רק במתנה מ"מ גם אחי אביו אינן יורשין משום דלגבי אחי אביו חשיבא היא יורשת אך דאף ביורש מצי ליתן רק בתורת מתנה דכח ביד האב ליתן לבניו כל נכסיו לאחר מותו שיזכו רק בתורת מתנה דהא בנותן נכסיו מתנה לאחר והניח בני' קנה האחר ולא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה כמו כן בנותן נכסיו לבנו במתנה לא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה ונמצא דלגבי יורשין אחרים חשיבא יורשת ולגבי עצמה חשיבא זוכה במתנה. וכמו כן כתב הט"ז ז"ל בחו"מ דאחין שחלקו לקוחות הן היינו לגבי עצמן אבל לכ"ע לענין איש אחר חשיבו יורשין וכמו כן הכא לגבי יורשין אחרים חשיבא יורשת ולגבי עצמה חשיבא מקבלת מתנה ודו"ק: