חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות ה:ה:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kesubos 5:5:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Ketubot 5:5:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"מ אומר הקדש בשלו ור"י הסנדלר אומר חולין בשלו. פי' דבעי אם דפליגי ר"מ ור"י הסנדלר באם הוא שלו או שלה דלר"מ הוי שלו ולר"י הסנדלר הוי שלה וכדגרסינן במס' נדרים פי"א בירושלמי דר"י הסנדלר אומר שלה ור"ע אומר שלה ריב"נ אומר שלו עיי"ש גבי קונס שאני עושה לפיך דר"ע אומר יפר שמא תעדיף דס"ל העדפה שלה וריב"נ ס"ל שלו וכן ר"י הסנדלר ס"ל שלה ע"כ שאל הכא אם תלי הפלוגתא דר"מ ור"י הסנדלר בזה אם הוי שלו או שלה דר"מ דס"ל הקדש ס"ל דהוי שלו ור"י הסנדלר דס"ל חולין ס"ל דהוי שלה או דלכו"ע הוי שלו ומ"ע פליגי בזה דר"מ ס"ל הקדש בשלו ור"י הסנדלר ס"ל חולין בשלו דפליגי אם מקדיש דבר שלא בא לעולם וע"ז מפרש רשב"ל דפליגי במותר מה' סלעים ור"י ס"ל דפליגי במותר לאחר מיתה ופליגי אם הוי שלו או שלה דלר"מ הוי שלו ולר"י הסנדלר הוי שלה ולכו"ע אם הוא שלו חל ההקדש ולא הוי דבר שלבל"ע ז"א דמע"י חשוב דשבל"ע היכא דמצוי הריווח כדאיתא בירושלמי בסמוך ורק דפליגי אם הוי שלו או שלה ורשב"ל מפרש הא דפליגי במותר איזה מותר הוא ע"ז מפרש דהוא מותר מה' סלעים ופתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן מעה כסף לצרכי' וע"כ מע"י שלה דמ"כ הוא תחת מע"י ומזונות תחת מותר וע"כ מותר הוי שלו לר"מ ור"י הסנדלר ס"ל כר"ע דמותר לעולם שלה כדפירש בש"ך ז"ל וכן מוכח במס' נדרים הנ"ל ור' יוחנן מוקי לאו דפליגי במותר מה' סלעים ז"א ולא תלי בפלוגתא דת"ק ור"ע גבי העדפה ומכריח הוא דע"כ ליכא לאוקמי במעלה לה מזונות כדמסיק וא"כ כיון שאינו מעלה לה מ"כ ואינו מעלה לה מזונות א"כ ע"כ המותר מה' סלעים אינו שלו ואלא ע"כ לא מיירי מהמותר דה' סלעים אלא במותר שניתותר ממזונותי' וקאי ארישא המקדיש מע"י אשתו הר"ז עושה ואוכלת דשייך לה דאינה ניזונית ואינו נותן לה מעה כסף אך מה שניתותר ממזונותי' וכ"ז שהיא בחיים לא שייך שניתותר דלמא תצטרך אלא לאח"כ שמתה וניתותר אז לר"מ שייך לו וכ"כ הר"י הכהן ז"ל בשטמ"ק ז"ל דהא באמת שייך המע"י להבעל כדמסיק ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות דקנין פירות יש לו אפילו בדבר שהוא שלה ושפיר יכול להקדיש לקנין פירות שלו אך כשאינה ניזונית משועבד הקנין פירות שלו על המזונות כדאיתא בירושלמי בסמוך גבי המקדיש מע"י עבדו יוציא הוא מתחלה לפרנסה מתוכן עיי"ש אבל כשמתה וניתותר המע"י ונתבטל שיעבודה ממילא הוי הקדש דהא אין בעל השיעבוד מוציא מן ההקדש כעת ודלא כרשב"ל דמוקי במותר דה' סלעים ז"א אלא במותר שניתותר ממע"י לאחר מיתה דבחיי' כיון דצריכה למזונות אינו מן הדין שתתפרנס מן הצדקה ואין בידו להקדיש כדאיתא בסמוך בסוף הסוגיא אבל כשניתותר ממנה לאחר מיתה שפיר הוי הקדש דו אמר לה בשאינו מעלה לה מזונות אבל אם מעלה לה מזונות ד"ה קדשו כדמסיק ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות דאפילו שתאמר איני ניזונית ואיני עושה מ"מ משועבד לבעל לאכילת פירות וא"כ כיון שהקדיש הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד שמשועבד הקנין פירות שלו למזונותי' ומן הצדקה אינה צריכה להתפרנס דהא הוא מעלה לה מזונות אבל כשאינה ניזונית אינו מן הדין שיקדיש מע"י והיא תפרנס מן הצדקה רק בשניתותר לאחר מיתה לר"מ חל ההקדש דאדם מקדיש דשלבל"ע ולר"י הסנדלר אין אדם מקדיש דשלבל"ע נמצא דבין לר"י ובין לרשב"ל לכו"ע הוי גוף מע"י דבר הבא לעולם ולא נחלקו ר"מ ור' יוחנן הסנדלר רק אם הן שלו או שלה אליבא דרשב"ל ואליבא דר"י נחלקו במקדיש דשלבל"ע דלר"מ חל ההקדש לאחר מיתה ולר"י הסנדלר לאחר מיתה הוי דשלבל"ע כדאיתא ברש"י ז"ל דף נ"ט דזה הוי דשלבל"ע אליבא דר"י הסנדלר אבל גוף מעשה ידיה הוי דבר מצוי וחשוב דשבל"ע וע"ז אמר רשבר"י אמר מעשה ידים ביניהן ר"מ אומר מעשה ידים ראוי לקדש משעה הראשונה ור"י הסנדלר אומר אין מעשה ידים ראוי לקדש משעה הראשונה פי' דלכו"ע מיירי בניזונית ונותן מ"כ ונחלקו אם אדם מקדיש דשלבל"ע או לא משום דמע"י גופי' חשוב דשלבל"ע ור"מ ס"ל אדם מקדיש דשלבל"ע ור"י הסנדלר ס"ל אין אדם מקדיש דבר שלבל"ע ולא נחלקו אם הם שלו או שלה אלא באם אדם מקדיש דשלב"ע ונמצא לפ"ז דמע"י הוי דבר שלבל"ע ע"ז מביא הברייתא מה שאירש מאבא היום מה שתעלה מצודתי היום וכו' לשיטת הבבלי הוא משום כבוד אביו ומשום כדי חייו ולשיטת הירושלמי הוא משום דהוי דבר מצוי אפילו בשאינו מוכר לצורך תכריכין של אביו אלא מוכר לעצמו מ"מ כשאביו גוסס ורוב גוססין למיתה הוי דבר מצוי ולא הוי דבר שלבל"ע וכן במצודה פרוסה לפניו הוי דבר מצוי ע"כ שפיר חל המכירה כדמסיק לצורך תכריכי אביו והוא שיהא אביו חולה או גוסס כלומר או אפילו לאו לתכריכי אביו אלא לצורך עצמו והוא שיהא אביו גוסס וכו' והוא שתהא מצודה פרוסה לפניו כיון שאביו גוסס ומצודה פרוסה לפניו והוי דבר מצוי לא חשוב דבר שלבל"ע נמצא במע"י לא הוי דבר מצוי והוי דשלב"ל יע"ז קמ"ל ר"א בשם ר"י והוא שתהא מצודה פרוסה לפניו אבל מעשה ידים שאין המצודה פרוסה לפניו לא וע"ז אמר ר"א בשם ר"י אף לקודש לא קידשו בשאין מצודה פרוסה לפניו דנקרא מעשה ידיה דבר שלבל"ע אף לקודש לא קידשו למה מפני המחלוקת ר"מ ור"י הסנדלר את זה מסיק הגמ' בעצמה למה מפני המחלוקת ר"מ ור"י הסנדלר דהא מדוע נחלקו ר"מ ור"י הסנדלר הא מעשה ידיה לא הוי דשלבל"ע דהא תני בברייתא מה שתעלה מצודתי היום דבריו קיימין אלא ע"כ שניא היא הקדש דהוי מצודה שאינה מצוי' והברייתא לא מיירי אלא כשמצודה פרוסה לפניו א"ר יוסי לר' יעקב בר אחא נהיר דהויתון אמרין את ור"י בשם רשב"ל מאן תנא הקדש מצודה שאינה מצוי' מחלוקת ר"מ ור"י הסנדלר פי' דר"מ ור"י הסנדלר פליגי בהקדש מצודה שאינה מצויה ונחלקו במקדיש דשלב"ל הוי דעין דעין לרשב"ל פי' אמוראי נינהו אליבא דרשב"ל דלעיל קאמר רשב"ל דנחלקו אם הוא שלו או שלה והכא קאמר דלכו"ע שלו ונחלקו במקדיש דשלבל"ע: