חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין ז:א:ט

א"ר אבא מרי. בחרש אנן קיימין ואין שליחות לחרש הק"ע ז"ל מפרש דקרוי על הברייתא ותמה על הרשב"א ז"ל עיי"ש. ובאמת לפי מה שמבואר בשו"ת רידב"ז הנ"ל מבואר ג"כ דקאי על הברייתא אבל כעת הדרנא בי כי מהרשב"א ז"ל מוכח דלא מפרש כן דהא מחולק עם התוס' ז"ל בדינא דר' אבא מרי ור"י בר"ב. וזה אי אפשר ומה גם דהרשב"א ז"ל מביא האי ירושלמי ולא מביא ראי' לדבריו ז"ל. ע"כ נראה לפענ"ד דהפי' האמיתי היא דקאי על מתניתין נשתתק והרכין בראשו בודקין אותו ג' פעמים אם אמר על לאו לאו על הן הן כו'. ע"ז מפרש ר' אבא מרי. בחרש אנן קיימין פי' דהא דצריך לבודקו ג' פעמים למה צריך ג' פעמים ולמה לא מהני בפעם אחד משום דאנן קיימינן לי' בחרש דילמא נתחרש בהא דשותק ואפילו בפעם אחת הרכין בראשו דרוצה שיתנו גט לא מהני דבפעם אחת אינו מוחזק שאינו חרש ויכול להיות שהוא חרש ומאי מהני בשהרכין בראשו שיכתבו גט לאשתו כיון דקיימינן ליה בחרש הא אין שליחות לחרש. וע"ז אמר ר"י בר"ב בבריא אנן קיימינן דקיימינן דכיון דהרכין בראשו פעם אחת בודאי בריא היא דהא חרש אינו שומע מה שאומרים לו נכתוב גט לאשתך ומוחזק בבריא ולא קיימינן לי' בחרש אלא אפי' בפעם אחת קיימינן לי' בבריא. אך בפעם אחת אני אומר שהיא מתעמק בעניניו והא דשותק מפני שהפליג במחשובותיו מעמוק במחשבת עניניו. וע"כ אין אנו סומכין על הרכנת ראשו בפעם אחת שרוצה לכתוב גט לאשתו. ותני כן במה ד"א בזמן שנשתתק מתוך בוריו דאז חיישינן שמא עמוק במחשבתו ואין אנו סומכין על פ"א. אבל בזמן שנשתתק מתוך חליו. דאז היא חשש שמא מתוך החליו נתחרש. וכיון דהרכין פעם אחת הרי יצא מחשש חרש ודי בפ"א ובלבד במסרגין פי' דמפרש סדר של שלשה פעמים ודוק: