חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ביצה ד:א:ג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Beitzah 4:1:3 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:3) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר ולא מתניתא הוא המוליך את התבן וכו'. אלמא מותר ומשני מתניתין כמ"ד לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכה ליה כמ"ד אין נפשות בהמה בכלל ופריך הגמ' ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה בתמיה דז"א דאף למ"ד נפשות בהמה בכלל נמי מיבעיא ליה משום דמתניתא במוציא להאכיל מה צריכה ליה במוציא להיסק כפי' הפ"מ ז"ל שלא לצורך אוכל נפש ומקום הספק דמיבעיא ליה צ"ב דאם למ"ד אין נפשות בהמה בכלל מאי מיבעיא ליה לכאורה פשיטא דאסור וכן הסקה שלא לצורך או"נ פשיטא נמי דאסור אלא הענין האיבעיא הוא דהירושלמי לטעמיה דגרסינן בירושלמי בפ' משילין ה"ב מהו להדליק נר של אבטלה חזקיה אמר אסור מתניתא פליגא על חזקיה לא תבערו וגו' ביום השבת בשבת אי אתה מבעיר אבל מבעיר את ביו"ט וכו' אלא כי נן קיימין בנר של אבטלה [פי' התוס' ז"ל במס' ביצה דף כ"ג ע"א דהוא משום דא"ל הבערה ללאו יצאת כמו שכתב הריב"א ז"ל במס' פסחים דף ה' ע"ב עיי"ש] א"ר אבינה ותניי תמן ב"ש אוסרין וב"ה מתירין פי' דב"ש דס"ל גבי הוצאה אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב דל"ל מתוך גבי הוצאה ה"נ גבי הבערה וב"ה דמתירין דא"ל מתוך גבי הוצאה א"ל מתוך ג"כ גבי הבערה ר' נחום אחוי דר"א בעי קומי ר' יוחנן א"ל לא תיאסור ולא תשרי פי' הק"ע ז"ל משום דס"ל הא דאמרינן מתוך היא הלכה ואין מורין כן ועל הירושלמי הזה סמכו הפוסקים ז"ל דס"ל דבעינן גבי מתוך קצת צורך אוכל נפש אבל שלא לצורך לגמרי לא אמרינן מתוך ועוד סמכו על הירושלמי דלעיל פ"ק ה"ז דגרסינן שם תאני ולא את המפתח וב"ה מתירין ואמר רב הושעיא בר רב יצחק הדא דאת אמר במפתח של אוכלין אבל במפתח של כלים לא בדא והא ר' אבהו יתיב ותני ומפתחא דפלמנטרין בידיה פלפלין הי"ל בגוה ע"כ אלמא דבעינן צורך אוכל נפש קצת. והפוסקים ז"ל דסוברים דלא בעינן אוכל נפש קצת אלא אפילו שלא לצורך כלל מביאין ראיה מהאי ירושלמי דנר של אבטלה דתלי בפלוגתא דב"ש וב"ה גבי הוצאה דלב"ה דס"ל מתוך גבי הוצאה ה"נ גבי הבערה והא האי הבערה הוא נר של אבטלה דלא הוי צורך כלל ע"כ דלא בעינן שום צורך אוכל נפש אפילו קצת ומה שמסיים ר"י לא תאסור ולא תשרי סמכינן על ש"ס דילן דר' יוחנן גופיה ס"ל דשוה הבערה להוצאה עיי' בהפ"מ ז"ל פ"א ד"ה יו"ט עיי"ש והשתא לפי זה מבואר היטב הסוגיא דידן ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר שלא לצורך אוכל נפש כלל משום דממתניתא דידן יש לפשוט דשרי הוצאה שלא לצורך או"נ כלל דתנינן המוליך את התבן ע"ז קמיבעיא ליה דילמא מתניתא אתיא כמ"ד אף נפשות בהמה בכלל והוי לצורך אוכל נפש אבל למ"ד דאין נפש בהמה בכלל אסור ההוצאה ולא אמרינן מתוך בשלא לצורך לגמרי או דילמא דאמרינן מתוך אפילו שלא לצורך כלל ומתניתא אתיא אף למ"ד דאין נפשות בהמה בכלל א"נ במוציא לצורך הסקה ולא לצורך או"נ של בהמה אפשר דאסור וממתניתין לא מוכח דאפשר מתניתין מיירי במוציא לאוכלין של בהמה וכמ"ד אף נפשות בהמה בכלל או דילמא מתניתין מיירי אף במוציא להסקה ואמרינן מתוך אפילו שלא לצורך לגמרי ונשאר באיבעיא ובאמת פלוגתא הוא בירושלמי בדין הזה אם בעינן קצת צורך אוכל נפש או לא לר"ה בר רב יצחק דאמר לעיל הדא דאת אמר במפתח של אוכלין ס"ל דבעינן צורך קצת ולר' אבינה דתלי בנר של אבטלה בפלוגתא דב"ש וב"ה ס"ל דלא בעינן קצת צורך אוכל נפש וע"כ בעי ר' יודן אם יש לפשוט מהך מתניתא הדין הזה או לא ונשאר בתיקו וה"נ ס"ל לר' יוחנן לא תיאסר ולא תשרי דס"ל ג"כ דהוי איבעיא וכההיא איבעיא דר' יודן ודו"ק: