חידושי רמב"ן על שבועות ג:

הא דאקשי' והא דומיא דמראות נגעים קתני. היינו טעמא דלא אמר והא דומיא דיציאות שבת קתני משום דההיא גופה ממראות נגעים קא אתיא כדכתב הרב הלוי ז"ל ומיהו בדין הוא דליקשי והא בדדמיין להו קתני ולר' ישמעאל ידיעות כולהו לחיובא ואי ר' עקיבא שבועות כולהו לחיובי אלא איידי דקא מקשי הכי לקמן נקט הך קושיא דקילא הוא ושויא לתרווייהו.

אבל מלקות חיובי מיחייב. ואיכא דקשיא ליה ואי למלקות מאי שתים שהן ארבע ארבע הוא דהוין דהאי אזהרתיה מלא תשבעו בשמי לשקר ובהאי אזהרתיה מלא יחל ואמאי שוינהו תנא להני אבות ולהנך תולדות כולהו אבות נינהו. ואיכא למימר כיון דגבי קרבן כתיבי הנך דלהבא לא תשבעו בשמי לשקר דכתיב גבי מלקות נמי להבא מוקי לה ולהכי שוינהו אבות הרב אב ב"ד ז"ל. ואינו מחוור דא"כ תולדות מנין. [וי"ל דלהנך] דלשעבר קרי אבות משום דבפירוש ריבה אותן הכתוב למלקות דכתיב לא ינקה ה' אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין וכיון דבהנך מפרש בהו מלקות שוינהו אבות ולקמן אקשי ליה מידיעות הטומאה קושיא דעדיפא מהנך ואפקיה מהך סברא לגמרי. ולפי דעתי שאין זו קושיא שכבר פי' שאין ענין משנה זו אלא לשתי שמות שהן ד' ולא לאבות ותולדות.

ה"ג בנוסחי: א"ה קשיא הך דאלו הן הלוקין (מכות יג,ב) דקאמרי' לרבי ישמעאל כו' וכך פירושא דההיא פירוקא דהתם קשיא ליה דעל כרחין עיקר הוא דהא לעשות כתיב וכיון דטעמיה דר"י מההוא קרא דוהפלה על כרחין שינויה דשנין שינויא הוא דהכי דייק קרא. וגדולה מזו שם בפרק ואלו הן הגולין דמקשי' והא אמרת אע"ג דגמיר מצוה קא עביד וההוא תירוצא אזל ליה בשילהי שמעתא קמייתא ואפ"ה מקשי מיניה משום דדאיק קרא. ואע"ג דלא מפרקינן הכא בשמעתין הך קושיא משום דלא חש לה דסמיך אההוא אוקמתא אחריתי דאוקמא רבא לדרבי ישמעאל בדאתרו ביה למלקות ובלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד פליגי והכי נמי אמרי' לקמן בסמוך להכי אוקימנא כר' ישמעאל. ואשכחן כה"ג בתלמודא דמקשי תרתי תלת קושיי ולא חייש לפרוקי אלא בתרייתא וחדא מיניהו בשמעתא קמייתא דגיטין ד) ורש"י ז"ל מעבר עליה. קולמוס ואפשר כן, שאין לו עקר בספרים.