חידושי רמב"ן על מכות ו:

מתקיף לה רב חסדא אלא מעתה בדיני נפשות תציל. פירש רש"י ז"ל דכיון דבעלמא מצטרפין יש טעם כאן להצילו ע"א והוא הנכון כיון דדרשת יומת במיתה דוקא אבל לא בדיני ממונו' לדרוש נמי יומת במיתה פסול אבל להציל מציל:

ואסיקנא קשיא. ואיכא דק"ל והא קי"ל כר' יהושע בן קרחה דאמר הלואה אחר הלואה מצטרפין וכ"ש בעדות מיוחדת והיכי פליג עליה רב חסדא ורב יהודה גופי' מקמ"ל ואיכ' למימר אנן לרבנן קאמרי' דאמרי והוא עד דאפקיה רחמנא בלשון עד לומ' לך עד שיראו שניהם כא' כדא' בפ' זה בורר ואפ"ה מכשר רב יהודה לדידהו עדות מיוחדת משו' דכתיב ולא יומת בדיני נפשות תציל ואסיקנא דקשיא אבל לר"י בן קרחה לאו משום ולא יומתו תזינן לה ולומר דמצטרפי' עדותייהו בעדות א' ואלא משום דרבי רחמ' או ראה מ"מ אע"פ שעדותן חלוקה אבל יומת דאמר רחמנא אורחא דמילתא נקט ולא דרשינן לומר דבמיתה פסולה ואצולי תציל אלא בכל דיני נפשות פסולה דבעי' עדות א' כדגלי רחמנא על פי עד א' בעונשו וה"ה להצלה ובדיני ממונות כשרה דכתיב או ראה כנ"ל. והרב אב ב"ד ז"ל האריך בדבר זה ואין בדבריו טעם. וא"ק לך עדות מיוחדת בדיני ממונות היכי מכשרינן לה והא כתיב משפט א' יהיה לכם כדאמרי' גבי דרישה וחקירה לאו מילתא היא דהכא גלי בה רחמנא או מדכתיב יומת או מדכתיב או ראה לר"י בן קרחה:

אלמה תנן הוא והן נהרגין. פי' [רש"י] ז"ל [למה] לא מצטרפא עדותן להציל את הזוממין ואת הנדון שתהא העדות בטלה. ותמהני בזה שאפי' בעדות רצופה ממקום א' נמי אם נמצא כת אחת זוממת למה תפסל חברתה הרי איפשר שאלו הוה ליה נמצא א' מהם פסול. זו אינה טענה שכיון שהוזם אינו מהם אלא הכא משום הן נהרגין פריך רב חסדא וה"ר משה הספרדי ז"ל הוסיף לנו שמה שהוא אומר במעידין לא' כד' דבור נמי שהן כשתי כתי עדי' לכל דבר כדברי פרש"י ז"ל דאפ"ה נמצאת כת א' זוממת פסולה כל העדויות הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה: