חידושי רמב"ן על מכות טז

ביניתא דבי כרבא. פי' רבינו ז"ל תולעת של כרוב. וקשיא א"ה פשיטא אמאי לא לקי עלה כי אכיל לי' ואפי' באוכל כרוב (וכן) [ובו] תולעת נמי פשיטא דלקי דה"ל אתליעו אילנא גופיה דודאי לקי וכ"ש דקי"ל אפילו בקישות שהתליע באביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ ותו מאי ביניתא. לפי' פר"ת ז"ל דג שגדל בתלם המחרישה שיוצא מן המים ועומד בתוך ארץ לחה. וכיון שפעמים שהוא רומש על הארץ לוקה משום רמש האדמה ולקי נמי משום דג טמא אי אתרו בי' משום דג טמא: