חידושי רמב"ן על גיטין פג

כל ימי חיי וחיי פלוני הרי זה כריתות. ואע"פ שאפשר שיחיו יותר ממנה כיון שאפשר בכריתות הוא. ומינה שמעינן להא דאמרינן ע"מ שלא תנשאי לאיש פלוני שאפי' שאמר שלא תנשאי לו לעולם מגורשת ודומי' דחוץ דכשר בע"מ וחוץ לעולם הוא. ורש"י ז"ל כתב לקמן [גיטין פ"ד ע"א] שע"מ שלא תבעלי לפלוני שאינו גט שמא תבעל לו דומי' שלא תלך לבית אביך לעולם ומשמע דה"ק כיון שכל ימיה בתנאה היא עומדת וי"ל שעדיין יבטל הגט אם תבעל לו אינו גט כלל וזהו טעם שלא תלכי שזה קשה דכיון שאם מת נתקיים התנאי הוה ליה כע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייך. והר"ם הספרדי ז"ל כך כתב בחיבורו הרי זה גט ע"מ שלא תנשאי לפלוני אינו הא למה זה דומה לאומר לה ע"מ שלא תשתי יין לעולם או ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חייך אדרב' אין זה דומה אלא לכל ימי חיי פלוני. ונראה שדעתו לומר שכיון שלא תנשא לו כל ימי חייו ונשואין לאחר מיתה א"א כתנאי שלעולם הוא. וקשה לי לדברי רש"י ז"ל א"כ ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך נמי אמאי הוי גט הא אינו כריתות וליכ' למימר משום דלא עבדי איסור' דמ"מ בתנאה קיימים לעולם למה זה דומה לאומר לאשתו ע"מ שלא תשתי יין נסך שאין זה כריתות. אבל הר"ם ז"ל פי' ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך עד זמן פלוני ואפשר שיש בלשון רש"י ז"ל טעות ידי הסופר במה שכתב לעולם אלא דומיא דע"מ שלא תלכי לבית אביך הוא ופי' לפי' שע"מ שלא תבעלי לפלוני אין מתירין אותה לינש' עד שיעברו עליה שלשים יום כדאמרי' לענין נדרים וזהו דעת הרב ז"ל כמו שכתבנו למעלה. ומעתה לא מצינו חבר לדר"מ ז"ל ואין דבריו מחוורים לפי שאין התנאי אלא כל ימי חייו של אותו פלוני אבל לאחר מיתה יצתה מיד תנאי ועוד דחוץ לר' אליעזר וע"מ דרבנן דהו דומי' דחוץ קשה ליה כדפרישית.