חידושי רמב"ן על גיטין עט:

לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים וכו'. א"ל מאי קמ"ל היינו מתני' דתנן כל גנות העיר רשות א' ובלבד שלא יהא גג נמוך י' או גבוה י' וחכ"א כל אחד ואחד רשות לעצמו. ויש לומר שמואל בשוין קמ"ל. א"נ לקלוט מאויר קמ"ל וא"ת אמאי לא אייתי הכא ממתני' משום דאמר כך דיורין חלוקין ומשמע לכל דבר, קא משמע לן.

כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה הרי זו מגורשת. פי' והוא שהיה כנגד החצר הפנימית דאי נפיל לתוך פנימית נפיל דה"ל אויר חצרה מה שאין כן בקופות אוקי' בקופה שאין לה שולים. ופירש רש"י ז"ל דהא לא נח ואין מחיצות אלו עשויות לאוירן לשמור דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו וכן פירש שהיא מונחת בקרקע שלה. ואינו מחוור לי שכיון שאין שולים לחיצונה ופנימית שלה הוא בדין הוא שלא תפסיק ויקנה לה אויר חצרה. ויש לפרש שמונחת בסימטא או בחצר שאינה של שניהם או בכל מקום שקונה לה כגון דאכלה בה תמרי ולא קפיד בעל ודקאמר שאין אויר כלי קונה נמי קשה הא דאמרינן בפרק בתרא דע"א מכי מטי לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעתא דמנא. וא"ל התם בדנקיט ליה כותי בידיה. ומש"ה קני לה אפילו מאוירו ולא מחוור ובמסכ' מנחות אמרינן נמי דאויר כלי ככלי דמי. אבל הכא מש"ה לא קני דאויר דחיצונה הוא. שהרי בתוך מחיצות של חיצונה הוא עומד. וכיון דפנימית לאו כחיצונה דחיצונה מנטרא דלא להכי עבידי והא גיטא דמינטר אף במחיצות אינה מגורשת. והיינו מה שאין כן בקופות. ואינו צריך לפנים.

מתניתין: כתב לשם מלכות שאינה הוגנת. בזמן שהאומות מונין למלכיהם ומלכיות מקפידין בדבר. וי"מ בשם אלו דוקא שהם שם מלכות כגון הבית חשיבותא דידן מלכות שלמה וחורבן נמי תורף מלכות נבוכדנצר וחשיבותא דידן היא שמונין להפסק מלכות שלנו אבל ליצירה בכבוד שמים אין אדם מקפיד ולא תקנו תדע מדלא קתני ליצירה דרבותא הוא טפי מחורבן הבית.

וצריכה גט מזה וכו'. פי' רש"י ז"ל ואע"פ שקידושי שני אינן קידושין. וביבמות מפרש טעמא גזירה שמא יאמרו גרש זה ונשא זה ואין צריך כאן משום שגט זה גט גמור הוא מן התורה וקידושי שני קדושין גמורין וצריכא גט מן הראשון משום תקנתא דרבנן דפסלי להאי גיטא.

ולא בפירות. פרש"י ז"ל פירקונה, ודין פירות קאמר. ובירוש' מפרש שאינה יכולה להוציא ממנו פירות שאכל.

ולא בלאות. פירש"י ז"ל הקיימים מבגדים שהכניסה לו ואינו שכל כליה הקיימים אינה מפסדת מהם כלום כדאמרינן בכתובות אם היא זנתה כליה מי זנו וכן כתב ר"ה ז"ל ביבמות.

והולד ממזר מזה ומזה. פירש"י ז"ל אם החזירה הראשון וילדה הוי ממזר מדרבנן ולא היא דמראשון הוי ממזר דאורייתא דקדושי שני קידושין גמורים הם כדפרי' החזירה לאחר הגט כשר גמור הוא ומשני הוי ממזר מדרבנן ואסור בממזרת.