חידושי רמב"ן על גיטין כב.

התם כדקתני טעמא וכו'. קשה לי, אדרבא מסייע ליה דקתני סיפא אמר ר"מ וכי מאחר שזה וזה יכולין לעכב מהיכן ירק זה חי ש"מ דמשל עליון הוא חי ולאו קושיא דאה"נ דההיא מתני' מסייע ליה ומיהו מ"מ אקשי' מדר' ורשב"ג דקס"ד דאיכא תנאי בעלמ' דפליגי בה ואנן אמרן לכ"ע לא פליגי. ומיהו (אין למימר) [איכא למידק] אשמעתין דהתם בשלהי מציעא אמר רבא בעיקרו כ"ע לא פליגי כי פליגי בנופו מ"ס שדי נופו בתר עיקרו ומ"ס לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ותנן נמי בערלה כה"ג אילן היוצא מן הגזע ומן השרשים ר"מ פוטר מן הערלה ור"י מחייב מן השרשים אלמא לא שדי ר' מאיר נופו בתר עיקרו ואיכא למימר לעו' עיקר יניקה מעיקרו היא וגם מעשר משום יניקה והתם אפילו גבי ערלה טעמא אחרינא משום דכיון שהוא יוצא במקום שאינו חייב בערלה שהוא עיקר השורש של אילן ישן פטור הוא דלאו נטיעה דחיוב הוא אע"פ שיונק ממקום אחר ושם אפרש בארוכה בס"ד.