חידושי רמב"ן על בבא מציעא סד.

הילך ד' זוזי אחביתא דחמרא. פרש"י שיש בידך. ואקשי' רב שרביא האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא דאי תקפ' לא מקבל לה דתנא בפירקי' קרו' לשכר ורחוק להפסד רשע דכיון דאינו מקבל עליו אחריות המקח נמצא שאין זה מכר ומעות הלואה הם אצל זה וקרובי' לשכר רבית הוא. ותימה הוא דהא היינו פוסקין על הפירות במקום שיש לו שאם נפסדים נפסדים למוכ' וכענין ששנו בתוספתא למה זה דומה לנותן מעות לחברו ליתן לו פירו' בגורן ונגנבו או אבדו חייב באחריותן אם פחתו או הותירו חייב להעמיד לו ומאי קא קשיא ליה לרב שרביא ונרא' דהא חביתא דחמרא איתא בעין וא"ל הילך ד' זוזי אהך חבית' ואי תקפ' ברשותך ותחזי' לי מעותי ואי יקירא ה"ל נוטל שכר מעותיו וא"ל אביי כיון דקא מקבל עליה זילא לא רחוק להפס' הוא דהא אפשר דפסיד וזו גי' הגאון בס' המקח ובנוסחי כתי' יוקר' וזילא וה"ק ליה כיון דמקבל עליה יוקר' וזילי זביני נינהו ולא הלואה ושרי ולשון קרוב לזה ולזה לאו דוקא אלא לומר לך כיון שאם הוזלה מפסיד והוא מקבל עליו הכל אין זה שכר מעותיו, ונכון הוא. ואחרים פי' כגון דיהב ליה זוזי אחביתא דחמרא ע"מ ליתנה לו מכאן ועד י"ב חדש וא"ל אי תקפה לאחר שתבא לידי עד שאמכרנה בחנות מהדרנה לה ניהליך ואפי' בקנקנים דלוקח ושהה טובא ומטא יומא דשוקא ולא זבנה ושני בברזא אפ"ה מקבל עליה מוכר אחריות החומץ וא"ל רב שרביא האי קרוב לשכ' ורחו' להפסד הוא כלו' מפני הקדמת המעות מקבל עליו אחריו' המקח לאחר שבא ליד לוקח ועסק אסור הוה ולישנ' בעלמא נקט וא"ל אביי כיון דמקבל עליה זיל' לאו רחוק להפס' הוא ואי מקבל עלי' אחריו' החומץ אוזולי במו"מ הוא ושרי: