חידושי רמב"ן על בבא מציעא קה.

פריצי זתים וענבים. פרש"י שהם לעולם בוסר שאין בשולן נגמר לעולם וב"ה מטהרי' דלא חזו לאכילה וכמה פריצי כלומר כמה הם מבושלין ועדיין הם פריצים ד' קבים לקורה שמכניסין בבית הבד מהם כדי שיעור טעינת קורה בפעם א' ואין מוציאין [אלא] ד' קבי' שמן. ורבי' האיי גאון כתב בלשון אחרת לפי מה ששנינו בתוס' שם במס' עוקצין אלו הם פריצי זתים וענבים אלו היוצאים מתח' הקור' ומתחת הגפת ומתחת הזגן וחשב עליהם לאוכלים אין מקבלים טומאת אוכלי' כנסן לאוכלין בטלה דעתו. וכך פי' שם הזתים והענבים הנשארים תחת הקור' ויוצ' מהם השמן כלו ונשארו קליפתן וגרעיניה' ופקטיהן ב"ש סברי עדיין פירות הם וראויים לאכילה ומקבלי' טומא' וב"ה סברי יצאו מכלל פירות ואין מקבלין טומאה וכמה הם הפריצים הללו מכלל כל הזתים שנכנסו תחת הקורה ר' אלעזר אמר כגון שנשאר מזיתי הקורה ד' קבין אבל אם נשארו יותר תחת הגפת והזגים אפי' ב"ה מטמאין שעדיין יש בהן לחלוקות שמכשירתן לאכיל' ואם נשאר פחות מכאן אפי' ב"ש מטהרין. ולא ידעתי למה קראו אותם פריצי ורשיעי, ואפשר שהזיתים הטובים נסתמים הם לגמרי והרשיעים שהם קשים אינם נסחטין אלא הקרובים לקורה. אבל לא התחתוני' גם נכון היה מילתיה דר' אלעזר ודבי ר' ינאי כדברי רש"י. ומדברי ר"ח נר' שהוא מפרש שהם זיתים קשים שאינם נפרכים בבית הבד ויורדי' למטה מחמת טעינת הקור' והואיל וכ"כ הם קשים אינן ראויין לאכילה ומ"ה מטהרין דדוקא כשמצ' תחת הקור' ד' קבים שאלו היה אפש' להם להסחט היו נפרכו' עם האחרות אבל מצא שם יותר מכאן טמאים שלא הכבידה הקורה על התחתוני' כ"כ וכשיעשם בפני עצמם יסחטם. וכלשון הזה מצאתי בהגדת דילמדנו והוא נשאר מיתר הרפאי' מן הגבורים שהרג אמרפל וחביריו שנא' ויכו את רפאים וכו' וזה פסול' שלה' כפריצי זיתים הפלטים מתוך הגפת שנ' ויבא הפליט זה עוג וכן הוא עושה אותו שירים שנ' נשאר מיתר הרפאים אלמא פריצי זתים הן הזתים שנשארי' שלמים בבי' הבד: