חידושי רמב"ן על בבא בתרא מח.

יקריב אותו מלמד שכופין אותו. וקשיא חייבי חטאות אמאי אין ממשכני' אותן דהא משאמרו רוצים אנו ניחא להו לא קשי' דהתם חמיר להו ואין צריך למשכנן דניח' להו דתהוי להו כפרה ומנפשייהו מביאין אותן. וקשיא אי הכי חייבי עולות נמי דהא אית להו כפרה בגוייהו כדאמרינן הכא (ובמסכת זבחים דף ו' א') נמי איתא הא נמי לא קשי' דהא אמרי' התם מקיפיה מכפר מעיקריה לא מכפר והכי קאמרינן משאמרו רוצים אנו יהבו דעתייהו וגמרו דתהוי להו כפרה מקיפיה.

גט המעושה בישראל כשר ובכותי פסול. קשיא לן הכא והא רב הונא לא אמרו אלא במכר ובדשקיל דמי דהא תליוה וזבין אמר כדאמרינן לקמן ושמעתי דאיהו מדמי לה להיכא דשקיל דמי הואיל ופטר נפשיה משאר כסות ועונה וכן ההיא דלעיל דחייבי חטאות ואשמות כיון שכבר היה חייב להביא בנדר ונדבה כמאן דשקיל דְמֵי דָמִי ליה.

והא דאמרי' לאו מי איתמר עליה וכו'. קשה לן עלה והא ההיא דרב משרשיא ברייתא היא דהכי אסקינן (בגיטין דף פ"ח ב') איכא למימר דרב משרשיא ממלתה דרב ושמואל איתותב אבל לא ממשנתנו ורב ושמואל מימרא היא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה וא"ת הא קיימא לן כרב הונא וקיימא לן דליתה לרב משרשיא אין הכי נמי אלא משמע דהשתא לא קא סלקא דעתך דבעינן דיהיב זוזא אלא הוה סלקא דעתך דהוא הדין היכא דלא יהיב וכי אמרינן במסקנא מודה שמואל היכא דיהיב זוזי ואיגלי מלתא דרב הונא לא אמרה אלא בדיהיב זוזי תו לא קשיא גיטי נשים ולא צריכנא לדרב משרשיא דלא דמי לזביני אלא כדין דישראל דכיון דדינא הוא דמי שקיל מינייהו ואי נמי הדרינן למצוה לשמוע דברי חכמים.