חידושי רמב"ן על עבודה זרה כה

איכא דגרסי איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ואינה חשובה בין הנשים. כלומר שאינה נאה דמשום עריות ליכא דהא כעורה היא ומשום ש"ד נמי ליכא דהא חשובה בין האנשים אבל לר' אידי איכא משום ש"ד אע"פ שחשובה. ורש"י ז"ל אמר כיון דחשובה היא בין האנשים לדברי הכל ליכא משום ש"ד אבל משום עריות איכא לרב אידי דהא סתמא אמר אשה כלי זיינה עליה אבל לר' ירמיה דמוקי לה באשה חשובה משמע חשובה בין האנשים ובין הנשים ואין לשון זה מחוור כל צרכי דודאי אשה חשובה דקאמר ר' ירמיה בין האנשים קאמר ולא פליגי בעריות. ולשתי הלשונות קשה דהא אמר מר חביבה עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן ולא נריע כעורה מבהמת ישראל ואפשר לומר כגון שהיא זקנה דאינהו כיון דאדיקי בבהמות בהמת ישראל עדיפא להו מינה. ואיכא דגרסי איכא בינייהו אשה חשובה בין הנשים ואינה חשובה בין האנשים דמשום ש"ד איכא לר' ירמיה ולר' אידי ליכא משום ש"ד דלעולם כלי זיינה עליה וא"ת הא לעולם אסורה משום ערוה נפקא מינה היכא דבעלה עמה דליכא למיחש משום ערוה דודאי בעלה משמרה וא"ת תיפוק לי' משום בעל כגון שהוא אדם חשוב לדידיה לא מצו קטלי ליה. וזה הלשון אינו כלום חדא דהול"ל איכא בינייהו אשה שאינה חשובה, [חשובה] בין הנשים למה ליה לאדכורי הכא ועוד דהול"ל כשבעלה עמה ועיקר אוקימתא לא הוזכרה ועוד אין יחוד באשה ובעלה עמה. וכשבדקתי אחר עיקר הנוסחאות מצאתי כתוב בכולן אשה חשובה בין הנשים ושאינה חשובה בין האנשים ובמקצתן כתוב מפורש ואשה שאינה חשובה ומשמע דתרתי איכא בינייהו קאמר ואיני יכול ליישבה דמשמע חשובה ליחדה בין הנשים ושאינה חשובה ליחדה בין האנשים ולשון חשיבות לא מצינו ביופי אלא בקרובין למלכות שהאדם מתירא מהם וסוף דבר צריך אני לעשות לי רב בזה.