חידושי רמב"ן על עבודה זרה יד:

תרנגול קטוע למי. אליבא דרבנן נמי (בעידנא) [בעי דנהי דלא] שמעינן להו דשרו לקטוע את אצבעו ומוכרו אלא ר' יהודה הוא דאמר הכי ורבנן פליגי עליה דהתם משום גזירה הוא דאסרו שמא לא יקטענו ועוד שהרואה אותו קורא תרנגול לבן למי וסבור שלע"ז מבקש אותו וזה מוכרו לו (אם) הוא סבור שלם מכרו לו לע"ז אבל הכא כיון דבעי תרנגול קטוע למי הדבר ידוע דלאו לע"ז בעי ליה ושרי אפילו שלם בין לר"י בין לרבנן או דילמא איערומי מערים הלכך שלם מיהא אסור דקטוע ודאי שרי אפילו לרבנן דכיון דבעי קטוע וזבין קטוע מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו דקושטא קאמר ולא מערים כלל את"ל איערומי הוא דקא מערים פי' דלאו אורח ארעא למבעי קטוע ובודאי מערים ור' האיי ז"ל בס' המקח גורס את"ל כיון דאמר קטוע לאו לע"ז בעי פי' ולהכי פריש הכי כי היכי דניתבי ליה בדמי קלילי דלע"ז כיון דאביקי בה אפי' בדמים יקרים זבני לה.

תרנגול לבן למי ויהיב ליה שחור ושקל. פי' רש"י ז"ל דאליבא דר' יהודה קבעי דאלו רבנן הא אסרי אפי' בין התרנגולים. וק"ל לר' יהודה נמי האסר בין התרנגולים היכא דאמר תרנגול לבן למי כדאמרינן לעיל. לפיכך נ"ל דאפילו לרבנן קא בעי, דאלו במתני' כיון דחזא תרנגולים טובא ותרנגול לבן בינייהו אפשר שלוקח כולם בשביל אותו לבן, אבל כי יהבו שחור לחודיה ושקל ולא חזי לבן א"ל ודאי לאו לע"ז קבעי ומיבק הוא דאביק בה. ובירושלמי (א,ה) אמרו גבי מתני' קריא אמר שמקריבין חסר לע"ז וכי תגישון עור לזבוח אין רע הדא אמרה שמקריבין לע"ז וא"ה בעיא קמא דר' אשי אליבא דר' יהודה היא ומיהו מדלא מקשו מהאי קרא בגמרין ש"מ דלית להו הכי וה"נ משמע לעיל וה"נ מפורש לקמן [עבודה זרה דף נ"א] בפ' ר' ישמעאל שאין מקריבין מחוסר לע"ז לעולם.