חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יומא פח.

גמרא, האי ר' יהודא הוא. הקשו בתוס' ישנים דלפ"ז ממילא לא קשיא דר"י אדר"י דהא י"ל דברייתא ראשונה דאר"י אפילו כל היום כולו (טובל בעל קרי ביוה"כ, ואפילו מן המנחה ולמעלה, דמיניה דייק רב דסבר תפלת נעילה ביום, מש"ה טובל כדי להתפלל, ומוקי ברייתא דאור יוה"כ כו' דסוברת דאין נעילה פוטרת ערבית כוותיה ורבנן דפליגי על ר"י וסברי דאינו טובל אחר מנחה, קסברי דזמן נעילה בלילה ופוטר של ערבית) היינו סתם ר"י דהוא ר"י בן חלפתא דתפלה בזמנו מצוה, וא"כ מנ"ל לרב להמציא דיש חולק על ברייתא דאור יוה"כ, וסבר דתפלת נעילה בלילה, כיון דלא מצינו תנא דחולק, די"ל דת"ק דסובר עד המנחה היינו בדצלי (כבר תפילת נעילה) וטעמא דר"י דטובל משום דתפילה בזמנה מצוה ודחק לתרץ. ולדידי לאו קושיא היא דנהי דלפ"מ דתירצו בתחילה (ע"מ דמקשה דר"י דאמר כל היום כולו) אדרבי יוסי (דאמר עד תפילת מנחה) הא דצלי הא דלא צלי, היינו מוכרחים לסבול הדוחק דמה דקתני בברייתא רי"א מן המנחה ולמעלה אינו יכול לטבול, היינו מן תפלת נעילה ולמעלה, מ"מ לפי המסקנא י"ל דלא ניחא ליה לרב לסבול זה הדוחק, דהא דר"י אדר"י לא קשיא דההיא ר"י סתם דטבילה בזמנה מצוה, א"כ י"ל דמדאמר ת"ק עד המנחה והיינו ממש, דל"ש לפרש דמנחה היינו נעילה, ומוכח דסבר ת"ק דנעילה בלילה, וכן ר"י בר יהודא דאידך ברייתא דאמר מן המנחה ולמעלה, היינו ג"כ מנחה כמשמעו, ומוכח דס"ל ג"כ דתפילת נעילה בלילה: