חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יומא ז.

תד"ה שנטמא, דאין סברא לחלק בדאורייתא בין שוגג למזיד. קשה לי דא"כ בקיצור הו"ל למיפרך בפ' האשה רבה (דף צ) מיני' וביה, כיון דבשוגג הורצה, ע"כ דמדאורייתא מרצה וממילא גם במזיד הכי הוא, ואיך אמרו חז"ל דבמזיד לא הורצה איך מתנין לעקור דבר מן התורה.

תד"ה כיון דיחיד וכו', אלא מדרבנן גזרו וכו'. יש לע' לפ"ז קושית תוס' לעיל ד"ה א"ר תחליפא במקומה עומדת. דל"ש תירוצם דפסח לא מקרי כ"כ קרבן ציבור. דהרי מכל מקום הוא רק דרבנן והאיך קאמר ר"י כיון דאדחי לטומאה אדחי ג"כ לזיבות. הא מדאורייתא לא אדחי דהרי הותר. ועיין:

תד"ה דם שנטמא וכו' הנ"מ היכא דאטמי שיריים גופיה וכו'. יש לדקדק לפ"ז מאי צריך הש"ס לדחוקי לשנויי אברייתא דעל מה הציץ מרצה וכו' דכי קתני הציץ מרצה אדיחיד. ולא משני דבציבור היינו בנטמא בשר לענין היתר אכילה. ועיין: