חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יבמות עח

גמרא, הרי ממזר דאי [עשה אביו עבירה ובא על חייבי כריתות הוא ממזר] וכתבי' קרא [ואיך אמרת דאי לא כתיב קרא]. וא"ת הא מרא דשמעתא הוא ר' יוחנן [דאמר אי לאו דאמר ר"י נקיבות מצרית נמי אסורות, מצרי שני במה יטהר דהא מצרית ראשונה ושניה אסורות למצרי ראשון ושני, ואיך יבוא לדור שלישי, ואי דעבר ונסיב דאי לא כתיב קרא] ולדידי' דאית לי' לעיל פ' החולץ (דף מה ע"א) דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר, משכחת ממזר שפיר בלא דאי דהיינו בנכרי שבא על בת ישראל דליכא איסורא דאורייתא כמ"ש התוס' בפ"ק דמסכתין (דף טז ע"ב ד"ה קסבר) וביאתו הוי היתר גמור מדאורייתא אלא דמ"מ כיון דלא תפסי בה קידושין הולד ממזר (ע"ש בתוס' הנ"ל) וי"ל דהכי פרכינן והרי ממזר היינו לר' שמעון בן יהודא, דס"ל לעיל (שם דף מה) דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ומוכרחים לומר דממזר דקרא היינו דאי, א"כ מהיכן פסיקא לר' יוחנן דאי לאו דאמר ר' יהודה נקיבות אסורות מצרי שני במה יטהר דלמא סבר ר' יהודה ג"כ דכתיב קרא דאי כמו דע"כ סבר ר' שמעון בממזר. אמנם תמוה לי בתוס' ד"ה מצרי שני [דהקשו הא מ"מ משכחת דיטהר מצרי שני שישא שתוקית דבקהל ספק לא נאסר והבן נמי מותר לבא, דממזר ספק יבא, ותירצו דמ"מ ממזרת דלא אפשר אלא באיסור חשיב דאי, הא ר' יהודה ס"ל ג"כ דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כדאי' בתוס' בפ"ק (דף טו ע"ב) ד"ה מה לאלמנה] ובפרק החולץ (דף מז ע"א ד"ה נאמן אתה) וא"כ משכחת שתוקית שלא ע"י דאי, דנולד ספק בן ט' לראשון מנכרי או בן שבעה משני מישראל וצ"ע טובא: