חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יבמות כג:

גמרא, דיקא נמי (דקתני מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזה מהם קידש) ולא קתני ואינה ידוע ש"מ (דמיירי כשהוכרו ולבסוף נתערבו אבל בלא היה ידוע מתחילה לא תפסי קידושין כלל, דהוי קידושין שאין מסורין לביאה). ומ"מ אין קושיא על אביי דסבר קידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין עפ"מ שכתוב בתוס' ורש"י דמה דמקשה לקמן בפרק החולץ (דף מא ע"ב) בקידש אחת משחי אחיות דהדין דחולצת ולא מתיבמת והא אינה עולה ליבום, ולא מקשה כן משאר ספיקות, היינו דהיכא דתצטרך להתעגן לעולם נכון דחולצת, אבל הכא יכולה להמתין עד שיתברר הספק בעדים, וא"כ י"ל דנקט אינו יודע לרבותא, דלא מבעי באינו ידוע, היינו דאמר אחת מכם מקודשת דא"א להתברר לעולם דודאי חולצת אף דאינה עולה ליבום אלא אף בהוכרו ולבסוף נתערבו דאפשר להתברר בעדים מ"מ חולצת, כיון דאם יבא אליהו ויאמר דהוא הוא דקידש בת חליצה היא כדמשני שם בגמרא. ובתוס' דחקו בזה ואין צורך:

גמרא, היו לו שני אחין (לזה שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזה מהם ומת) אחד חולץ ואחד מיבם, דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא. פירש"י יבומי ברישא והדר מיחלץ. ולא ידעתי אמאי אין רשאי השני ליבם בתר יבום דהראשון, כמו דרשאי ליבם אחר חליצת הראשון, דמ"ש, והוי ליה למנקט אבל יבומי שניהם לא.