חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יבמות קח

גמרא אלעא אתי מיאון ומבטל גיטא, (דקתני ברישא נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו, ורמינהו הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה כל שיצאה סימנו בגט אסורה לחזור לו, במיאון מותרת לחזור לו), אלמא לא אתי מיאון דחבריה ובטיל גיטא דידיה. אבל מסיפא לחוד לא הוי מצי להקשות דמה טעם אסורה להשני שגירשה יבא מיאונה דהשלישי ויפקע קידושיו והוי כמו זינתה אחר גירושין דמותרת לחזור לו, (ובתוס' הקשו כן) דהוי אמינא דמיאון מבטל רק למעשה הקידושין ומש"ה מותרת למי שיצאה ממנו במיאון דהא קידושיו כלא היה והיתה אצלו רק בזנות, אבל גט אין מבטל המיאון. ומה דאסורה לשני באמת לא מטעם קידושי השלישי דהא המיאון בו עקר לקדושיו והוי רק כזינתה אחר הגירושין, אלא דאסורה מטעם הרביעי דגרשה ולא נעקרו קדושיו והיה מדוקדק לישנא דמתני' דנקט שתי פעמים נתגרשה, ולזה פריך מרישא דמוכח דגם את הגט מבטל המיאון, וא"כ יבטל מיאון דהשלישי את גיטו דהשני ותהיה כזינתה עמו ולא נאסרה לו ע"י קידושין וגירושין דהרביעי, ומשני שמואל תברא, ותנא דסיפא סובר דמיאון לא מבטל כ"א קידושין לא גט, ונכון בסיפא בפשטיה דאסורה לשני משום הרביעי, ורבא משני דמיאון לא מבטל גיטא דחבריה משום דמשבשא לה וממילא אסורה להשני משום מיאון דהשלישי, ומה דנקט שוב ונשאת וגירשה לרבותא, דמ"מ מותרת לשלישי ולא חיישינן דמחזי כגדולה כיון דנתגרשה ב' פעמים וכמ"ש בתוס' ד"ה כגון ששלשה. ופריך מרישא דלא חיישינן למשבשא דהא מותרת לחזור לו אחר מיאון דהשני ועלה אמרינן תברא, והיינו דפליגי בסברא אי חיישינן למשבשא, והסוגיא מרווחת בלי שום גמגום. והתוס' ז"ל שדחקו הרבה בזה, דעתם רחבה מדעתי, ואנכי בל ידעתי: