חידושי הרמב"ם על ראש השנה ט.

אתה מונה שנת החמשים ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת שמטה היא דכתיב "וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה" (ויקרא כה:ח) ושנת חמשים יובל וסברי רבנן ששנת יובל אינה עולה למנין שני שבוע כדתניא בספרא (בהר א:ו) יכול שנת היובל עולה (למנין) [לכאן ממנין] שני שבוע תלמוד לומר "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" (ויקרא כה:ג) שני זריעה וזמירה עולה למנין שני שבוע ולא שנת יובל עולה למנין שני שבוע" הילכך מאחר ששנת יובל חושבין [שנת יובל מונין ו׳ שנים] ומשמיטין שביעית וחושבין שנת היובל שנת שמטה היא [וזהו] פירוש שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת כלומר שהוא [שנת] שמטה כמו שפרשנו שלא תחשוב שנת יובל בשאר השנים ותתחיל לחשוב שש שנים מאחר שנת תשע וארבעים ותחשוב שנת היובל משש השנים ונמצאת זורע ה׳ שנים מאחר היובל ומקדש שביעית לשנת תשע וארבעים שהיא (שישית) ליובל כ רבי (יהודה) דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן כלומר עולה ליובל ועולה (לשני) שבוע.