חידושי הרמב"ם על ראש השנה כח

התם לא סגי דלא יתיב. פירוש אם היה עובד במקדש במשמר שלא אי אפשר שיאמר אי איפשי לעבוד תביאו איש אחר ממשמר אחר בהא קימא לן אני בשבתי ואתה בשבתך, אבל בברכה איבעי מצלי איבעי אינו רוצה לברך דאיפשר בכהן אחר. ובא רבא לסיועי דאמר מצות אינן צריכות כוונה ואמר לעולם מצות אינן צריכות כוונה ותדע למה היושב בשמיני בסכה אם לא נתכוון לצאת ידי סכה אינו לוקה ואינו לוקה עד שיתכוון לעבור. ואקשינן עלה והא מתן דמים לרבי יהושע דאף על פי שכשנתן ארבע לא נתכוון לעבור על דברי תורה ואף על פי כן קתני דעבר ואמאי אמרת דלעבור בעי כוונה . ופריק לעבור בזמנו כגון האי מתנה אחת שנתנה מתן ארבע דזמנה כדאמרינן אלו מתרמי ליה בכורא אחרינא בעי לאקרוביה וסליק וכליה יומא זמניה הוא ואינו צריך כוונה אלא הואיל ונתן אף על פי שלא נתכוון לצאת ידי חובתו הוסיף וחייב וכמתכוין דמי אבל שלא בזמנו כגון היושב בשמיני דעבר זמן סכה אמרינן בעי כוונה ואם נתכוון לצאת ידי חובה עובר על בל תוסיף אבל אם לא נתכוון לא עבר דלא אמרינן מצות אינן צריכות כוונה אלא לצאת – (בכאן הכתב יד חסר, ונמצא שמינית דף נייר חלק) –