חידושי הרמב"ם על ראש השנה כג.

ולעביד אמלא ולא לעביד אחסר כלל. פירוש שלא יהיו לעולם משיאים משואות מפני שאם היה אלול מלא משלשים יום ובית דין מקדשין יום ל״א ומשיאין משואות לאורתא [ליל ל״ב] (ויודעים העם כשמשיאין לאורתא שהיום שעבר שהוא יום ל״א) ראש חדש היה ובזמן שמגיע ליל ל״ב ואינם רואים משואות יודעים שחסר היה אלול ויום ל׳ היה ראש חדש וזהו פירוש ולעביד אמלא ולא לעביד אחסר. ודחי אביי אמר גזרה משום בטול מלאכה פירוש אם תאמר שאין משיאין משואות על חדש חסר אלא על מלא בליל שנים ושלשים ואין מתבאר לעם אם חסר היה אלול אם לא עד ליל שנים ושלשים אם ראו המשואות בליל ל״ב יודעים שמלא היה אלול מל׳ ויום ל״א היה ראש חדש ואם לא ראו משואות יודעים שחסר היה ומשום הכי לא השיאו כלל ל״ב כדקאמר ולא לעביד אחסר כלל נמצאו העם בטלים שני ימים בכל שנה בין היה אלול מלא בין חסר לדבריך מפני ששובתים שני ימים יום ל׳ שמא היה חסר אלול ויום ל״א שמא מלא היה מפני שאינם יודעים אם מלא היה אם חסר עד ליל ל״ב אם ראו משואות יודעים שמלא היה ובטוב עשו ששבתו יום ל״א ואם לא ראו משואות יודעים שחסר היה ומשום הכי לא השיאו כלל ויפה עשו ששבתו יום שלשים אבל יום ל״א חול היה. הנה לדבריך דאמרת לעביד אמלא ולא לעביד אחסר נמצאו בטלים שני ימים בין אם היה מלא בין אם היה חסר אבל אם תאמר דאחסר משיאין אמלא לא משיאין נמצאו משיאין באחד ושלשים יום אם היה חסר מפני שאלול כ״ט [יום] ראש השנה [יום ל׳] משיאין לאורתא ליל ל"א נמצאו העם אם היה אלול חסר אינם בטלים אלא יום ל׳ לאורתא ליל ל״א רואים את המשואות ויודעים שהיום שעבר שהוא יום שלשים קדוש. הא למדת דאם היה חסר אינם בטלים אלא יום א׳ יום שלשים אם משיאין בליל ל״א ואם היה מלא אין משיאין בליל ל״א (ויודעים שמלא היה אלול) נמצאת אומר לדברי האומר אחסר משיאין אמלא אין משיאין אם היה אלול מלא בטלים שני ימים ואם חסר בטלים יום א׳ ולדברי האומר לעביד אמלא ולא לעביד אחסר בין היה אלול [מלא] בין היה חסר שני ימים בטלים והיינו דאמרינן גזרה משום בטול מלאכה לעם.