חידושי הרד״ל על ויקרא רבה לז

(א) ושקעה ספינתו בים. אפשר רמיזא כמ"ש יונה בסוף תפלתו אשר נדרתי אשלמה ישועתה לה'. לומר שבזכות שמשלם נדריו יושיעו ה' מן הים. ומכלל הן נשמע כו' וע' פר"א פ"י:

(ב) סוף שבא לידי עבודת כוכבים וגו' וש"ד כו'. ועב"ר פ"ע ובהגהותי שם בס"ד:

(ג) א"ר אמי אין מיתה כו'. שבת (נה):

(ד) דאנן זבנין חד כילה לחדא יתומא כצ"ל (ובערוך ע' קלב א' גרס קלב ופירשו כתונת הר"מ ברלין):

(ה) ותנינן תמן מיד התינוקות כו'. (סוכה מ"ה) ומלשון המדרש כאן דקאמר דמינוקייא מקלקלי ומביא ע"ז הא דתינוקות שומטין כו' משמע כפי' התוס' שם ד"ה מיד כו' ע"ש:

(ו) מיני גוזין בחד נהרא כצ"ל:

(ז) א"ל הכרת גמליאל מימיך כצ"ל: