חידושי הרד״ל על ויקרא רבה לה

(א) והיו רגלי מביאות אותי לבהכ"נ כו'. מפני שהיה רגיל ואוהב לילך שמה תמיד לכן היו רגלי מובילות אותן מעצמן שמה כענין מ"ש הלל (סוכה נג) למקום שאני אוהב לשם רגלי מוליכות אותי

(ב) חשבתי מתן כו' והפסדן הוא כלשון מתני' בפ"ב דאבות והוי מחשב כו' וע"ש בפי' הגר"א ז"ל

(ג) מדבר ביעקב. כדמפ' שהוא התנה התנאים עם הקב"ה אם יהיה כו' והבטיחו הקב"ה. ואמר ע"ז ועתה בנים שמעו לי (כמו שהתניתי לאביכם וקיימתי כן אקיים לבנים) ואשרי דרכי ישמרו כדמפ' אשרי ואשריכם כו':

(ד) אשרי ואשריכם כו'. משום דאח"כ כתיב אשרי אדם שומע לי דרש ב' אשרי. אשרי אדם הוא אשריכם. ואשרי דרכי ישמרו הוא אשרי לי:

(ה) אף לבניו כו' כל התנאים הללו כו'. וז"ש שם שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו שמעו מוסר הוא מ"ע כמ"ש אם בחקותי תלכו ואל תפרעו מל"ת כמ"ש את מצותי תשמרו:

(ו) אשרי ואשריכם כו' שנאמר אם בחקותי כו'. נראה שירמוז ג"כ למ"ש בת"כ אם בחקותי תלכו שהמקום יתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה. ור"ל כמ"ש (פ"ק דעבודת כוכבים ה) אם לשון תחנונים ע"ש:

(ז) מלך ב"ו גוזר כו' אבל הקב"ה כו' מקיימה תחלה. ירושלמי פ"א דר"ה ה"ג ועיין שמ"ר פ"ל ובערוך ערך אגרפס היה לפניו כאן נ"א ע"ש:

(ח) זקן תחלה אם בחקותי תלכו ד"א אם בחקותי חקים שחקקתי כו' כצ"ל:

(ט) תהום חוק וחקת לג"ש כצ"ל. ופי' דילפינן האי חוק וחקת הכתובים בשמש וירח וים ותהום מן חקות הנאמר בשמים וארץ ששם כתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמים כו' וכן בחקתי דהכא לומר שכל אלו החוקות הן בזכות חקת התורה:

(י) חקים שמביאים כו' העוה"ב כד"א כו' כל הכתוב לחיים. דרש חקים כמו על ספר חקה. כל הנחקק לכתוב בספר החיים:

(יא) תני בשם ר"א הספר והסייף כו'. ספרי עקב ס"פ מ' ודב"ר פ"ד:

(יב) ויגרש את האדם וישכן וגו' ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך. כצ"ל וכ"ה בספרי שם וז"ש הסייף כו':

(יג) הככר והמקל ניתנו מכורכים כו' טוב הארץ תאכלו כו' חרב תאכלו. הוי ליה למינקט הככר והסייף ואפשר לשמור דרך עץ חיים דריש. עץ. וחיים. עץ זה המקל. וחיים זה הככר:

(יד) צריך ישראל לחרובא כו'. לעיל פי"ג:

(טו) יאה מסכנותא כו'. ע"ל שם:

(טז) תני ר"ח הלמד כו'. ברייתא בת"כ כאן ע"ש ובשמ"ר פ"מ:

(יז) ג' נתנו מתנה כו'. עד סוף המאמר הוא מן הת"כ ע"ש בק"א. ב"ר פ"ו וש"נ:

(יח) ד"א ונתתי גשמיכם כו':

(יט) יורה מלקוש. וכתיב בתריה ואספת דגנך:

(כ) וגשמים באמצע. דרש מטר ארצכם הוא לבד יורה ומלקוש:

(כא) ב"ר ינאי אמר חמשה הה"ד כי לשלג כו' כצ"ל:

(כב) הרי ג' מטרות. (עיין תענית ג'):

(כג) אלין חמישתא יורה מלקוש כו'. כלומר אלו ה' רמוזין בלשון מטר ארצכם בעתו ולבד זה יורה ומלקוש:

(כד) בזכות איש כו'. ירושלמי תענית פ"ג ה"ב (ועיין בבלי שם ט):

(כה) עד בלי די ר"י ברב"א כו'. ירושלמי תענית שם ה"ט ושם משמע פירושו דבר שא"א לומר עליו די שאין מתפללין על רוב טובה ע"ש:

(כו) גשמים טורדין לעולם יוצאי כו'. שה"ר פ"ח פ"ג:

(כז) הקב"ה עושה אותן ברכה שירדו בשעה שאין מצירין לעולם כמ"ש בעתו וכמש"ל בלילי ד':