חדושי הרא"ה על כתובות צ.

מי שהיה נשוי שתי נשים כו' עד לעולם אימא לך מה שגבה לא גבה כו'. פי' טעמא דמאן דאמר מה שגבה גבה משו' דקסבר שיעבוד' לאו דאוריית' ובדין הוא דבעל חוב לא טריף מלקוחו' אלא משו' טעמא שלא תנעול דלת בפני לווין אמר רבנן דתיטרוף. והכא ליתיה להאי טעמ' דתרוויהו בעלי חוב נינהו ועד שאת' נועל דלת בפני זה אתה פותח בפני זה ותו דלקוחות נחית אדעת' דארעא ומפסיד האיך אבל בעל חוב מאוחר אדעת' דזוזי דליפרעיה נחית וליפרעיה נמי להאי ותו דבלקוחות איכא נעילת דלת דאיכא למיחש דילמא יזיף ומזבין לנכסיה ובוודאי משכח מאן דזבן להו אי איתה דבעל חוב לא הדר עלייהו. אבל ליכ' למיחש דילמא יזיף והדר יזיף דוודאי לא משכח מאן דהדר יזיף לי' אדעת' דאי קדים וגבי. ומאן דקסבר מה שגבה לא גבה אית לי' שועבוד' דאורייתא. אי נמי שיעבוד' לאו דאורייתא וקסב' דכיון דתקון רבנן למיגבי מלקוחות לא פליג רבנן בין בעל חוב ללוקח והלכת' מה שגבי לא גבה דקי"ל נמי שיעבוד' דאוריית' ואע"ג דאמרי' התם במס' ערכין ברי' פר' אין בערכין אמ' רב אדא בר אהבא היו בידיו ה' סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמ' ערכי עלי ונתן ד' לשני' ואחד לראשונה יצא ידי שתיהן מאי טעמא בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה. התם היא בהקדש דאין הקדש מוציא מידי הקדש. אי נמי התם הוא במטלטלין דקי"ל דאין קדימה במטלטלין אי נמי התם הוא במלוה על פה דאין בה דין קדימה כלל רבינו נ"ר: