חדושי הרא"ה על כתובות פ:

מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים. מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי האב עם יורשי הבעל. וב"ה אומרין נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב. עיקר הפירוש כמו שפירש הרב אלפאסי ז"ל דתלת' דיני קתני עיקר כתובה ונכסי מלוג ונכסי צאן ברזל. מעיקרא קאמר מתה מה יעשה בכתובתה כלומר בעיקר כתובה ונכסי צאן ברזל דאינהו נמי כתובה מיקרי כדכתיבנ' לעיל וכדאמרי' בכמה דוכתי בבבא מציעא מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה. ואמרינן נמי הבו לה ר' מאה זוזי לכתובתה דברתאי. ובמכילתין תקנו קבורתה תחת כתובת'. ואמרינן אף על פי שכתובת' בבית אביה מתה בעלה יורשה. והיינו דבעינן מעיקרא מתה מה יעשה בכתובת' ובנכסי' הנכנסים והיוצאין עמה. וכולה בכלל עיקר כתוב' ונכסי צאן ברזל ונכסי מלוג. וב"ש אמרי יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. וב"ה אמרי נכסים בחזקתן. פי' נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג והאי דקרי להו נכסים כלומר נכסי הכתוב' לפי שהן כתובין בה, בחזקתן. ובבבא בתרא אמרי' בחזקת מי ופליגי עלה. איכא מאן דאמר בחזקת יורשי הבעל. ואיכא מ"ד בחזקת יורשי אשה ואיכא מאן דאמר יחלוקו. ומיהו קשיא לן למאן דאמר בחזקת יורשי אשה או בחזקת יורשי הבעל. אמאי לא ערבינהו ותנינהו בהדי עיקר כתוב' או בהדי נכסי מלוג למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ואיכא למימר דהני פשיט' לי' מלתא דהכי דינא. אבל בנכסי צאן ברזל איידי דלא מיחוור דינא דידהו ומשו' דהוי כספיקא הוא דדינינן הכי ואמרי' האי לישנא נכסים בחזקתן כלומר היינו דינא דידהו דמוקמינהו אחזקתייהו. והיינו כפלוגתא הי חזקה:

כתובה דהיינו עיקר כתובה ותוספת שהוא ככתוב' ולא גרסי' וכתוב' כדאמרי' נמי נכסים הנכנסים ולא קאמר ונכסים כו':

נכסים הנכנסים והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב. והתם בבבא בתרא אמרי' בחזקת יורשי אשה. משום דהתם איירינן בנפל הבית עליו ועל אשתו ומוכחא מלתא כי קאמר יורשי אשה מאן נינהו. אבל הכא ביבמה היא גופ' מספקא לן מאן יורשיה להכי תנא בחזקת יורשי האב. אבל התם ביבמות איכא מאן דאמר דבנכסים שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל כולי עלמא לא פליגי דבחזקת יורשי הבעל נינהו. ולא איירינן אלא בנכסים שנפלו לה כשהיא שומרת יבם. וכיון דכן הוא במתני' וודאי לא איירינן בנכסי צאן ברזל דמינייהו דכולי עלמא ס"ל דיורשי הבעל נינהו דק"ו הוא השתא נכסי מלוג' דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל אמרינן דהוו בחזקת יורשיו. כל שכן לנכסי צאן ברזל שהן בחזקתו מתחילה, וה"ה נמי דלא הוה לי' למנקט כתובה כלל אלא איידי דמרגיל בפומיה נקט לה. והתם אמרינן דב"ש לא איירי אלא בנכסי מלוג ובנפלו לה כשהיא שומרת יבם. והיינו דקאמרי' יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב למימר' דבנכסי' מיירי דעיקרן של יורשי האב והיינו נכסי מלוג דעיקרן דידה וב"ה אומרים נכסים בחזקתן. ובתר הכי מפרש כיצד כתובה דהיינו עיקר כתובה ותוספ' ונדוניא בחזקת יורשי הבעל:

ובהא מודו נמי ב"ש ולא נקט לה אלא משום אידך. נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב. ובהא פליגי ב"ש. ואי גרסינן וכתוב' אית לן למימר דתלתא דיני נינהו. והכי נמי קאמר נכסים בחזקתן נכסי צאן ברזל בחזקתן הראשונה והיינו דלא בעי' הכא בחזקת מי משום דפשיט' לי' מילתא דבחזקת יורשי הבעל קאמרינן. וכתובה בחזקת יורשי הבעל. נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב. ולא פליגי בית שמאי. אלא אסיפא ושם יתבאר עוד בעה"י:

גמ' איבעיא להו שומרת יבם שמתי מי קובר'. יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובתה. או דילימא יורשי האב קברי לה דקא ירתי לה נכסים הנכנסין והיוצאין עמה. פי' יורשי הבעל קברי לה בלחוד דקא ירתי כתובתה חצי נדונית' ועיקר כתובתה. כלומר ואכתי אית' לתקנתא דרבנן דתקון קבורת' תחת כתובתה. ואע"ג דלא אתמר אלא תחת נדוניתה. התם הוא בעלמא דלא עיקר כתובה מינה דידה הוא ולית לי' כלל יתיר. אבל הכא דעיקר כתוב' גופ' מינה דיד' שפיר שייך בה קבורת' תחת כתובת'. או דילמא יורשי האב נמי קברי לה דלא תקון רבנן קבורה תחת כתוב' גבי בעל אלא משום דליכא שאר יורשין. אבל היכא דאיכא שאר יורשין לא אלא קוברין אותה בין שניהם כדין שאר שני יורשין. והאי דנקט דקא ירתי נכסים הנכנסי' והיוצאין עמה. ה"ה לחצי נדונית' אלא דנקט משום' דהני כולהו ירתי. ואסיקנ' דיורשי הבעל קברי לה כיון דזכו בכתובת' משום תקנתא דקבורתה תחת כתובתה. אע"ג דאיכא שאר יורשי דלא פלוג רבנן בתקנתייהו: