חדושי הרא"ה על כתובות עה:

טעמא דמייתי אב ראיה כו' עד תברא מי ששנה זו לא שנה זו ורישא ר' יהושע וה"ה לסיפא דעל האב להבי' ראיה. וסיפא רבן גמליאל וה"ה לרישא דעל הבעל להביא ראיה והאי דתנ' הכי ולא תנא איפכא לרבותא משום דאורחא דמילתא ומשום דמיתחזי מתני' דתיתי כינ' בחדא שיטתא. רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן היו וסיפ' כאן נמצאו וכאן היו פירשתיו בסנהדרין בס"ד. ומיהו הני מילי דלא איתרעי אבל איתרעי לא כדמוכח לעיל בראוה מעוברת. רבא אתי השתא לאוקמי' מתני' כולה בין לר' יהושע בין לרבן גמליאל והיינו דהקדים מעיקרא לפרושי דכי לא אזיל ר' יהושע בתר חזק' דגופא היכא דאיכא חזקה דממונא. אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל בתר חזקה דגופ'. והיינו דמוקי' לה למתני' אליבא דתרווייהו לר' יהושע לענין גט דלענין כתובה אפי' אסיפא על האב להביא ראיה אלא כתובה וודאי לית לה ולא איירי במתני' אלא לענין גט וגבי איסורא וודאי כיון דליכא חזקה דממונא אזלינן בתר חזקה דגופ' והיינו דאמר כאן נמצאו וכאן היו. הילכך ברישא דאכתי איתה בבית אביה על האב להביא ראיה ואם לא הביא ראיה אינה צריכה גט וסיפא על הבעל להביא ראיה ואם לא הביא ראיה הרי היא צריכה גט. ואליבא דרבן גמליאל אתי' בין לענין גט בין לענין כתובה והיינו דברישא על האב להביא ראיה ואם לא הביא ראיה אינה צריכה גט ואין לה כתובה דאמרינן כאן נמצאו וכאן היו. ובסיפא על הבעל להביא ראיה ואם לא הביא ראיה צריכה גט ויש לה כתובה וזהו הפי' הנכון:

איתיב' אביי נכנס' לרשות הבעל כו' עד משום דאיכא תרתי חזקי חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וראה ונפייס הוא מאי אמרת אין אדם מפייס במומין הואי חדא במקום תרתי וחדא במקום תרתי לא אמרינן. קשיא לן לאידך גיסא נמי איכא תרתי חזקי חזקה כאן נמצאו וכאן היו וחזקה אין אדם מפיי' במומין. ויש לומ' דהני דאמרן עדיפא לן משום דאם תמצא לומר איכא לחזקה דהעמד הגוף על חזקתו בהא בלחוד סגיא לן דכיון דלא היו אלא ברשותו על כרחו שותה בעציצו. וה"ה נמי אם תמצא לומר דאיתה לאידך דחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וראה וניפייס הוא בהא נמי סגיא לן דאפי' הוו בה מעיקרא לא איכפת לן כיון דראה. אבל באידך תרתי אפילו תימא דאית' לחזקה דכאן נמצאו וכאן היו לא סגיא לי' בהא דאיכא למימר אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו יראה וניפייס. ואפילו תימא דאין אדם מפייס במומין לא סגיא לי' נמי בהא בלחוד דאיכא למימר חזקה העמד הגוף על חזקתו ולא נולדו בה אלא אחר שכנסה לרשותו אלא בתרווייהו. ואם נפשך כלך לדרך אחרת דהשתא מקיימן תלת חזקי ולא סתרי' אלא חדא חזקה. דכי אמרי' חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בדקו. מיקיימא נמי חזק' דאין אדם מפייס במומין דהא לא ניפייס בהן שבשעה שקדשה לא היו בה אלא שנולדו בה אחר כך. ולא סתרינן אלא חזקה דכאן נמצאו וכאן היו. אבל אלו אמרי' לאידך גיסא חזקה כאן נמצאו וכאן היו ואין אדם מפייס במומין. סתרי' לאידך תרתי דהעמד הגוף על חזקתו ואין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו האי ראה וניפייס הוא. הילכך הניתרתי עדיפ' לן והיינו דלא אדכרוה בגמרא כלל לחזקה דכאן נמצאו וכאן היו. משום דכיון דאמרינן דאיתה לחזקה דהעמד הגוף על חזקתו לא סגיא דלא סתרי' לחזקה דכאן נמצא וכאן היו. ולא נקט אלא חזקה דאכתי מיקיימא והיינו חזקה דאין אדם מפייס במומין ואמרי' דלא חיישינן לה משום דהויא לה חדא במקום תרתי. אי נמי איכא למימר דהיינו דעדיפי לן הני תרתי משום דאידך הויאן להו כל חדא מינייהו חדא במקום תרתי דאלו אמרי' חזקה דכאן נמצאו וכאן היו קשיאן עלה חזקה דהעמד הגוף על חזקתו ואין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו. וה"ה נמי לאידך דאלו אמרינן לראיה דידי' אין אדם ניפייס במומין כלומר ומעיקרא נמי הוו בה ולא חזנהו דאלו חזינהו אין אדם מיפייס במומין דאי לא לא הויא ראי' לדידי' ואלו הוה אמרינן הכי כדקאמרינן לראיה לדידיה קשיאין עלה נמי הני. אבל בהני דאמרינן לא הויא אלא חדא לגבי חדא דאלו אמרי' חזקה העמד הגוף על חזקתו. לא קשיא עלה אלא חזקה דכאן נמצאו וכאן היו. אבל אין אדם ניפייס במומין לא קשיא לי' ואי אמרי' נמי חזקה דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בדקו. לא קשיא עלה נמי אלא חזקה דאין אדם ניפייס במומין. אבל חזקה דכאן נמצאו וכאן היו לא קשיא עלה דאיכא למימר אין מעיקרא הוו בה יראה וניפייס: